• yehoshua steinberg

ויצא: עדר מסודר ~ נפלאות שפת הקודש



ויצא

בראשית כט:בוְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ.

[מאחר ורבים מן האישים המוזכרים בחומש מהבל ועד משה רבינו עסקו ברעיית צאן,המלה עדרהיתה צפויה להימצא בו עשרות פעמים,אולם שרש זה מופיע בכל חמשה חומשי תורה רק 11פעמים בלבד.והדבר המפתיע ביותר הוא שהמלה מופיעה אך ורק אצל יעקב אבינו והדבר זועק דורשיני!].

[ארבע משמעויות יש לשרש עדרבמקרא]:

[1. קבוצת מקנה]: דהב לב:כח וְאֻרָוֹת לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה וַעֲדָרִים לָאֲוֵרוֹת; מצצועדרים כן יקראו קבוצתהמקנה.

[2. חפירה]:ישעז:כה וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן; מצצ במעדר יעדרון הנחפרים בכלי חפירה. וכן: לא יעדר (ישעה:ו).

[3. עריכה]:דהא יב:לט כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה; מצצעודרי מערכה עורכימערכה. שםיב:לד חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב; [רוב המפרשים פירשוה כלשון עורכי מלחמה,ומצצ קישר בין עודרי מערכות לבין עדרי צאן]:מצצ ולעדורענינו כמו ולערוך ועש זה נקראים מערכת וקבוצת המקנה בשם עדר1; [רשי(בפירוש א‘)פירש לעדרכאן כלשון חפירה וחרישה, אמנם גם היא קשורה לעריכת קרב,שתכליתו ליישר את הקרקע למערכת]:רשי ולעדור לעדור ממש כמו: וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן(ישע ז:כה)ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה.

[4. העלמות]:שא ל:יט וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד הַגָּדוֹל; מצצ ולא נעדר ולא נחסר, כמו:איש לא נעדר (ישע מ).[משותף לכולם עכפ עניניעריכה וסדר.הוראה זו בולטת בעדרי הצאן ועודרי המערכה, שכל הצלחתם תלויה בסדר ומשמעת.אמנם גם עידור במובן חפירה תכליתו היא לחפור ולערוך תלמים מסודרים; תוך כדי כך, צריך לנכש את העשבים הרעים ובכך הרי העשביםנעדרים2].

[מכאן, מציע רשר הירש (בפרשת בשלח) קשר בין מספר מלים בעלות אותיות דר‘]:

רשר הירש שמות טו:ו נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ –‘נאדרמשרשאדר‘, קרוב לעדר‘, ‘חדר3:כינוס בתוך קִבּוץ סגור, או במקום גדור.[במלים אחרות, משותף לשרשים הללועניני תחימה,גידור, כינוס וסדר4. ואכן,בנוסף לשרשים המצויינים כאן, נראה שמלים אחרות בעלות האותיות דרמשתתפות במשמעויות דומות. נבדוק את הקשר בין המלים הבאות: 1. גדר.2. חדר. 3. דור(דירה). 4. כדר(כדור). 5. מדר(מדורה). 6.נדר. 7. עדר. 8.סדר. 9. פדר.10. קדר. 11.אדר. ונסבירן אחת אחת]:

1. גדר [מקום מוגדר ומסויים,ויונתן (מיוחס)תרגמה מלשון דירה“]: במלב:טז גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ; תי דִירִין דְעָאן נִבְנֵי לִבְעִירָנָא.

2. חדר [מקום מוגדר ופרטי]:ברמג:ל וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.

3. דור (דירה) –[מקום מוגדר ופרטי]: תהפד:יא מִדּוּרבְּאָהֳלֵי רֶשַׁע;רשי מדור באהלי רשע מלהיות דר בשלוה באהלי עשו הרשע5.

4. כדר (כדור) –[מערך מסוים בצורה עיגולית]: ישעכט:ג וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ;מלבים חניית המחנהבעיגול.

5. מדר(מדורה) –[מערכת עצים מסודרים לאש מסויימת ומבוקרת]: יחזכד:ד וְגַם דּוּרהָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ רַתַּח רְתָחֶיהָ; יחזכד:ט גַּם אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה;מלבים דור שמסדריןעצים וזפת ואשלעשות מדורה;ישע ל:לג כִּיעָרוּךְ מֵאֶתְמוּלתָּפְתֶּה גַּם הואלַמֶּלֶךְ הוּכָןהֶעְמִיק הִרְחִבמְדֻרָתָה; רשי מערכת עציםעל האש קרויהמדורה.

6. נדר [חזל הגדירו את המושג נדרבראש ובראשונה במונחי הפרדה והסתייגות]:נדרים א:א כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים מֻדְּרַנִי מִמָּךְ, מֻפְרְשַׁנִי מִמָּךְ, מְרֻחֲקַנִי מִמָּךְ6.

7. עדר7 [דוגמאות המקשרות בין עדרלסדר“]:דהא יב:לט עֹדְרֵי מַעֲרָכָה;תרגום: מסדריסדרא; [רשי פירש שניך כעדר הקצובותמלשון סדר]:רשי שהש ד:ב שניךכעדרהקצובותדקות ולבנות וסדורות על סדורן כצמר וסדר עדר הרחלים הברורות.[כלומר, נקודת השבח בעדרהוא הסדר“].

8. סדר [המלה סדרמופיעה במקרא בשׂתמורת ס‘,והמלה מורה על עריכה ואירגון]: מא ו:ט וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים;רשי ושדרותלוחי ארזים סדורים. מב יא:ח וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת; מצצ השדרות כמו הסדרות,בסמך, והוא מלשון סדור ועריכה, וכמו שהחיל המסודר יקראו מערכת, כמו כן יקראו סדרות.

9. פדר [לדעת רמבן, המלהפדרמורה על החלב המפריד בין האיברים הפנימיים]: ויא:ח אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר; רמבן ולפי דעתישאיננו שםלחלבים כולם,רק לחלב הדקהפרוס ומבדילבין הקרבים.והמלה מןההפוכים, פדרפרד, שמפרידבין הקרביםהעליוניםלתחתונים;הגרמממשקלוב ביאור משנתחסידים דרעג נקראהפדר שורשהמפריד.

10. קדר –[“קדרהיא מלה נרדפת עם חושך.החושך המוּכַּר לנו הוא בבחינת העדר האור8, היינו שהאור נכבה או מתכסה מאחורי מחיצה חיצונית כלשהי9. אולם,מצינו חושך המתואר כמחיצה בפני עצמה]: שמכ:יח וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל; רשי נגש אל הערפל לפנים משלש מחיצות, חשך ענן וערפל,שנאמר: וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל(דברים ד:יא).[והרי לפלא;בשלמא ענן וערפל שמות נרדפים של איד / עב יש בהם מוחשיות כלשהי,וממילא שייכת בהם לשון מחיצה. אלא אם אכן לשון חושךבעצמה מתארת רק העדר אור עי כיבוי או מחיצה חיצונית, כיצד ניתן לקרוא לחושך לבדו מחיצה? ברם,מצינו חושך מסוג אחר במכת חושך במצרים,שכתוב עליו]:שמי:כא וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. [אמרו חכמים שחושך מצרים הוא חושך שיש בו ממש10]: שמר יד:א וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ כמה היה אותו חשך,רבותינו אמרו עבה כדינר היה, שנאמר:וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ שהיה בו ממש.[התקשו המפרשים בענין עובי דינרשנקטו בו חכמים, כיצד ניתן לשער את עובי ממשותו של חושך, ויש שתירצו שהיינו עובי מין מחיצה שמנעה את הגעת האור ליעדו11. ובכך שונה קדרמהמלים האחרות המורות על חושך (“שחרות“ / “אפילה“ / “ערפל“ / “עלטה“). הרי משרש קדרמצינו גם קדרה בלשון חזל, היינו כלי קיבול המכיל כל מיני מאכלים לצורך בישול. ואכן יונתן תמיד מתרגם לשון קדרות / חושך בנגזרי שרש קבל“, היינו תכולהותחימה המונעות את האור מלהאיר;במלה אחת:הפרדה].

11. אדר [שרשה של אדרת“, לבוש הסוגר ומסובב את הגוף]: מא יט:יג וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ;רלבג כסה פניו באדרת שהיה לבוש בה. [וכן הכח והקדושה המסובבים את הקבה כביכול12]: שמטו:ו יְמִינְךָ הנֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ;רבינו בחיי ימינך ה‘...כלולה ומעוטפת בכח הרחמים, זהו לשון: “נאדרי בכחמלשון אדרת;האמונה והבטחון לרמבן פרק כב נאדר כלומר מעוטר ומלובש בקדש,מלשון אדרת;שמטו:יא מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ;ריקאנטי נאדר מלשון:אדרת (יהושע ז:כא), והפירוש בו מלובש ומעוטר בקדש.[ומצינו לשון אדרתבעצמה המורה על תוקף וכח]:יחזיז:ח לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת; רשי לגפן אדרת לגפן תקיף13.[בסיכום, כלל המלים בעלות אותיות דרמורות על עניני גידור, עריכה /סדר, סיבוב,הפרדה ו/אוהסתייגות].

[שאלנו למעלה על התופעה הבלתי צפויה,שכל ההופעות של שרש עדרבחומש מופיעות אך ורק אצל יעקב אבינו. נקדים בכך שחזל שאלו בענין זכותו של יעקב במה זכה שנקראו בני ישראל על שמו לנצח]:

ספרי דברים פיסקא לא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל האֱלֹהֵינוּ ה אֶחָד(דבו:ד), למה נאמר? לפי שנאמר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל14;דבר אל בני אברהם, דבר אל בני יצחק אין כתוב כאן,אלא דבר אל בני ישראל!זכה אבינו יעקב לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו, ואומר:אוי לי שמא תצא ממני פסולת, כדרך שיצאת מאבותי;אברהם יצא ממנו ישמעאל,יצחק יצא ממנו עשו, אבל אני לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה (ברלה:כב), כיון ששמע יעקב כן נזדעזע, אמר:אוי לי, שמא אירע פסולת בבניי! עד שנתבשר מפי הקדש שעשה ראובן תשובה,שנאמר [מיד בהמשך הפסוק]: וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר (שם)…וכן כשהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא להם לבניו והוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו (ברמט אח)… חזר וקראם כולם כאחד אמר להם שמא יש בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אמרו לו שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת כך אין בלבנו מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אלא האֱלֹהֵינוּ האֶחָד.

[היינו שדאג יעקב תמיד להחזיר את בניו לדרך הישרה, במלים אחרות: לעקור ולעדור את הפסולתמהם, ובכך להבטיח שלא תצא ממנו פסולת“. ובסוף חייו דרש מהם לנכש ולעדור כל מחלוקתאיתו ית‘, ובכך גיבש אותם כעדר הקצובות,מאוחדים באמונתם המשותפת וממוקדים על תפקידם לייחד ולאחד את שם ה‘. בכך זכה שיייחדו בניו ובני בניו לנצח את שמו פעמיים בכל יום].

[ההופעה האחרונה בחומש של המלה עדרהיא במקום הנקרא מגדל עדר“, שם נולד בנימין, ובכך נשלמו שבטי ישראל, כדברי רבינו בחיי]:ברלה:כא וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. רבינו בחיי באותו המקום נשלמו השבטים, כי בנימין שנולד שם הוא היה תשלום השבטים.[“מגדל עדרמופיע גם בספר מיכה,ומפרשי המקרא פירשו עדרככינוי לישראל15]:מיכה ד:ח וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ;רדק ואתה מגדל עדר הוא מגדל דוד וקראו מגדל עדר כי ישראל נמשלים לעדר הצאן כמו שהמשילם בכמה מקומות16 וציון וירושלם הוא מקום כל ישראל שהיו נאספים שם שלש פעמים בשנה והיו בה כעדר בתוך הדברו.

[ודרשו במדרש את הקשר בין שתי ההופעות של המקום במקרא]: שכל טוב (בובר)בראשית לה:כא וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. כך נקרא שמו ברוח הקודש,שמשם עתיד הקבה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו... וכן הוא אומר:וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה [מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם] (מיכה ד:ח). זו זכות יעקב אבינו.[יעקב אבינו טרח כל ימיו לעֲדוֹר מבניו את הרע ולעַדֵר אותם לעֵדֶר מגובש וישר.ובזכותו יגאל מלך המשיח את בניו17, לבליֵעָדֵר אחד מהם, במהרה בימינו אמן].


1[גם מלבים מרמז לקשר כזה]:מלביםדהא יב:לדמלחמה שיתיצבו המחנות עדרים עדרים איש מול חברו.


2[ובמדרש דרשו את השם מגדל עדרמכל ההוראת הנל: 1. עריכה2. חפירה3. קבוצת צאן4. חסרון]:שכל טוב (בובר)בראשית לה:כאוַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר.כך נקרא שמו ברוח הקודש,שמשם עתיד הקבה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו.יש לומרלשון:וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב(דהא יב:לג),ויש לומר עדר ממש,ויש לומר לשון חסרון,ודומה לו איש לא נעדר (ישעמ:כו),לפיכך סנפתים שלשתן במדרשו.


3בחילוף אותיות אחהע.


4[יש(ב:סא,א)מגדיר את הוראת היסוד של שרש דרכעניןחופש(“דרור“)וחוסר תלות דווקא עי הצבת גבולות.כי מתכונות ההגדרה והתחימה,העריכה והסדר היא הענקת חופש,כל אחד בתחום שלו].


5[יש מהראשונים שפירשו מלשון דירה אף את המלה דורי“]:ישעלח:יב דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי.


6[ועל פי הגדרה זו הבחין האגרא דכלה בין נדר לנדבה]:אגראדכלה(דףריא)– החילוק בין נדר לנדבה, כינדר יש לו גדר וגבול, מה שאין כן נדבה אין לו גדר וגבול.


7[ראה לעיל שמנינו את ההוראות השונות של עדר“].


8[ראה האמונות והדעות לרסג(מאמר אדהוהדעת החמישית“).ולמכלול דעות הראשונים בענין,ראה חומש החידא ברא:א,ובדף על דףלפסחים ב.].


9[עיש ב:מח,א שמנה במיני מחיצות:א)מכסה את מקור האור ומונע אותו מלצאת,ב)שמכסה רק את עיני הרואה מלראות,אבל שאר העולם רואה.ובמהדרצוריאל הביא שהתורה תמימה (שמי:כא,וכן מספררוח חן על חכמת שלמה פרשה יז פסקא ד)הציע שהיינו מכת חושך דמצרים,ולכן היה אור לישראל ולא למצרים].


10[ויש שקשרו בין ממשות חושך מצרים לבין חושך של מעשה בראשית עליו נאמר ויבדל אלהים בין האור ובין החושךוהקשו הראשונים בדבר הצורך להבדיל בין אור לחושך אם אין החושך אלא העדר האור;ראה ספר חסד לאברהם,דף54 (ראברהם ויינברג,יוזפוף,תרמה),ומעין כך הביא בדף על דףהנל].


11[כדוגמת]:ישענ:גאַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת; תיאֲכַסֵי שְׁמַיָא כִּדְבְּקַבְלָא.ירד:כחוְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל; תיוִיקַבְּלוּן נְהוֹרֵי שְׁמַיָא מִלְעֵילָא.יואל ב:ישֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ; תישִׁמְשָׁא וְסִיהַרָא קָבָלוּ.


12[ומעין הלבושיםהאחרים של השית,כביכול]:תהקד:אהוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ;שםצג:אהמָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ העֹז הִתְאַזָּר;ישענט:יזוַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה.


13[מצצ קישר במקומות רבים בין לשון אדרתלאדיר“,כגון]:יהושע ז:כאוָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת;מצצאדרתטלית חשובה והוא מלשון אדיר.


14[כלומר,למה נאמר דווקא ישראלבכל מקום]:זית רענן ילקש ואתחנן תתלגפירוש למה מזכיר דוקא ישראל בכל מקום וכן דבר אל בני ישראל.[אולם במהדורת רהילל בן אליקים מארץ יוון ציין את הפסוק הבא במיוחד]:שמכה:בדַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵלתְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ.[ואולי הדגש לפז היא כל איש” – בזכות יעקב אבינו שדאג לאיחוד כל השבטים ושלכל אמהם יהיה חלק בקיום העם ומצוות התורה].


15[והשוה גם]:אלשיך ברלה:כא;אברבנאל(ספר משמיע ישועה מבשר טוב העשירי נבואה א‘).


16[משולים לעדר,כגון]:יריג:יז,לא:ט,מיכה יב:ב,זכי:ג.[ולצאן בכלל]: מא כב:יז,יחזלד:טו,לא,לו:לז,תהפ:ב.


17[ותי יחס מגדל עדרלמשיח]:תי(מיוחס)ברלה:כאמִן לְהַלָא לְמַגְדְלָא דְעֵדֶר אַתְרָא דְמִתַּמָן עָתִיד דְאִתְגְלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָאתימיכה ד:חוְאַתְּ מְשִׁיחָא דְיִשְׂרָאֵל דְטָמִיר מִן קֳדָם חוֹבֵי כְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן לָךְ עֲתִידָא מַלְכוּתָא לְמֵיתֵי


Share this:


  1. WhatsApp

  2. More

  3. Telegram


  1. Email

  2. Print

  3. Share on Tumblr

©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486