• yehoshua steinberg

ויצא: עדר מסודר ~ נפלאות שפת הקודש

Updated: Nov 27



תקציר המאמר לפרשת ויצא:

פרשתינו מתמקדת בעיקר בחייו של יעקב אבינו, שהיה רועה צאן. יעקב לא היה הרועה הראשון בחמישה חומשי תורה; הרי מוצאים רבים שעסקו במקצוע זה, החל מהבל ועד אברהם וכולל משה רבינו בעצמו. בהיות כן, היה סביר להניח שנמצא את הביטוי "עדרי צאן" עשרות או מאות פעמים בחומש. אמנם המילה "עדר" מופיעה בסך הכל רק 11 פעמים, וכולן בפרשתינו, ובפרשת וישלח שנקרא בשבוע הבא – הפרשיות העוסקות ביעקב ובניו, והדבר אומר דורשיני.

במאמר בדקנו ארבע משמעויות שונות של נגזרי שורש 'עדר' והצענו קשר עניני. וכן בדקנו את מכלול המילים המכילות אותיות 'דר', והצענו מכנה משותף אף ביניהן. ובסופו של דבר נסינו לקשר בין המשמעות המשותפת לבין אישיותו וחייו של יעקב, ומדוע העם היהודי נקרא דוקא על שמו.

בראשית כט:ב - וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ.

מאחר ורבים מן האישים המוזכרים בחומש עסקו ברעיית צאן [הבל, יעקב ובניו ומשה רבינו], שרש 'עדר' היה צפוי להימצא בו פעמים רבות. ברם, בפועל אנו מוצאים ששרש זה מופיע רק אחד עשר פעמים בכל חמשה חומשי תורה. הדבר המפתיע ביותר הוא שכל ההופעות של השרש הן אך ורק אצל יעקב אבינו, והדבר טעון הסבר.

ארבע משמעויות יש לשרש 'עדר' במקרא:

1. קבוצת מקנה: יואל א:יח - מַה נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר1. דה"ב לב:כח - וַעֲדָרִים לָאֲוֵרוֹת; מצ"צ - ועדרים - כן יקראו קבוצת המקנה.

2. חפירה: ישע' ז:כה - וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן; מצ"צ - במעדר יעדרון - הנחפרים בכלי חפירה. וכן: לא יעדר (ישע' ה:ו).

3. עריכה: דה"א יב:לט - כָּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה; מצ"צ - עודרי מערכה - עורכי מערכה. שם יב:לד - חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב; רוב המפרשים פירשוה כלשון עורכי מלחמה, ומצ"צ קישר בין עודרי מערכות לבין עדרי צאן: מצ"צ - ולעדור - ענינו כמו ולערוך ועל שם זה נקראים מערכת וקבוצת המקנה בשם עדר2; רש"י (בפירוש א') פירש "לעדר" כאן כלשון חפירה וחרישה, אמנם גם היא קשורה לעריכת קרב, שתכליתו ליישר את הקרקע למערכת: רש"י - ולעדור - ל' עדור ממש כמו: וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן (ישע' ז:כה) ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה.

4. העלמות: ש"א ל:יט - וְלֹא נֶעְדַּר לָהֶם מִן הַקָּטֹן וְעַד הַגָּדוֹל; מצ"צ - ולא נעדר - ולא נחסר, כמו: איש לא נעדר (ישע' מ).

משותף לכולם: עניני עריכה וסדר. הוראה זו בולטת בעדרי הצאן ועודרי המערכה, שכל הצלחתם תלויה בסדר ומשמעת. אמנם גם עידור במובן של חפירה תכליתו היא לחפור ולערוך תלמים מסודרים; תוך כדי כך צריך לנכש את העשבים הרעים, ובכך הרי העשבים נעדרים3.

מכאן, מציע רש"ר הירש (בפרשת בשלח) קשר בין מספר מלים בעלות אותיות 'דר':

רש"ר הירש שמות טו:ו - נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ - 'נאדר' משרש 'אדר', קרוב ל'עדר', 'חדר'4: כינוס בתוך קִבּוץ סגור, או במקום גדור. במלים אחרות, משותף לשרשים הללו עניני תחימה, גידור, כינוס וסדר5.

ואכן, בנוסף לשרשים אלו שציין רשר"ה, נראה שמלים אחרות בעלות האותיות 'דר' משתתפות במשמעויות דומות. נבדוק את הקשר בין המלים הבאות: 1. גדר. 2. חדר. 3. דור (דירה). 4. כדר (כדור). 5. מדר (מדורה). 6. נדר. 7. עדר. 8. סדר. 9. פדר. 10. קדר. 11. אדר. נסביר כל אחת מהן.

1. גדר - מקום מוגדר ומסוים, ויונתן (מיוחס) תרגמה מלשון "דירה": במ' לב:טז - גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ; תמ"י - דִירִין דְעָאן נִבְנֵי לִבְעִירָנָא.

2. חדר - מקום מוגדר ופרטי: בר' מג:ל - וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה.

3. דור (דירה) - מקום מוגדר ופרטי: תה' פד:יא - מִדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע; רש"י - מדור באהלי רשע - מלהיות דר בשלוה באהלי עשו הרשע6.

4. כדר (כדור) - מערך מסוים בצורה מעגלית: ישע' כט:ג - וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ; מלבי"ם - חניית המחנה בעיגול.

5. מדר (מדורה) - מערכת עצים מסודרים לאש מסויימת ומבוקרת: יחז' כד:ד - וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ רַתַּח רְתָחֶיהָ; יחז' כד:ט - גַּם אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה; מלבי"ם - דור... שמסדרין עצים וזפת ואש לעשות מדורה; ישע' ל:לג - כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הוא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָה; רשי - מערכת עצים על האש קרויה מדורה.

6. נדר - חז"ל הגדירו את המושג "נדר" בראש ובראשונה במונחי הפרדה והסתייגות: נדרים א:א - כָּל כִּנּוּיֵי נְדָרִים... מֻדְּרַנִי מִמָּךְ, מֻפְרְשַׁנִי מִמָּךְ, מְרֻחֲקַנִי מִמָּךְ7.

7. עדר8 - דוגמאות המקשרות בין "עדר" ל"סדר": דה"א יב:לט - עֹדְרֵי מַעֲרָכָה; תרגום: מסדרי סדרא. רש"י פירש "שניך כעדר הקצובות" מלשון סדר: רש"י שה"ש ד:ב - שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת... דקות ולבנות וסדורות על סדורן כצמר וסדר עדר הרחלים הברורות. כלומר, נקודת השבח ב"עדר" הוא ה"סדר".

8. סדר - המלה "סדר" מופיעה במקרא בשׂ' תמורת ס', והמלה מורה על עריכה וארגון: מ"א ו:ט - וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים; רש"י - ושדרות - לוחי ארזים סדורים. מ"ב יא:ח - וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת; מצ"צ - השדרות - כמו הסדרות, בסמ"ך, והוא מלשון סדור ועריכה, וכמו שהחיל המסודר יקראו מערכת, כמו כן יקראו סדרות.

9. פדר - לדעת רמב"ן, המלה "פדר" מורה על החלב המפריד בין האיברים הפנימיים: וי' א:ח - אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר; רמב"ן - ולפי דעתי שאיננו שם לחלבים כולם, רק לחלב הדק הפרוס ומבדיל בין הקרבים. והמלה מן ההפוכים, פדר פרד, שמפריד בין הקרבים העליונים לתחתונים; הגרמ"מ משקלוב - ביאור משנת חסידים ד' רעג - נקרא הפדר - שורש המפריד.

10. קדר - "קדר" היא מלה נרדפת עם חושך9. אנו רגילים להתייחס ל"חושך" כמציאות של העדר אור10, היינו שהאור נכבה או מתכסה מאחורי מחיצה חיצונית כלשהי11. אולם, מצינו חושך המתואר כמחיצה בפני עצמה: שמ' כ:יח - וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל; רש"י - נגש אל הערפל - לפנים משלש מחיצות, חשך ענן וערפל, שנאמר: וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל (דברים ד:יא). והרי לפלא, בשלמא ענן וערפל, יש בהם מוחשיות כלשהי, וממילא שייכת בהם לשון מחיצה, אבל חושך, אם אמנם ה"חושך" הוא רק העדר אור על ידי כיבוי או מחיצה חיצונית, כיצד ניתן לקרוא לחושך לבדו מחיצה? מוכח, ש"חושך" היא מציאות בפני עצמה ולא רק העדר אור באופנים שונים. ואמנם, מצינו חושך מסוג זה במכת חושך במצרים12, שכתוב עליו: שמ' י:כא - וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. אמרו חכמים שחושך מצרים הוא חושך שיש בו ממש13: שמ"ר יד:א - וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ כמה היה אותו חשך, רבותינו אמרו עבה כדינר היה, שנאמר: וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ - שהיה בו ממש. התקשו מפרשי המדרש בשיעור "עובי דינר" שנקטו חכמים, היאך ניתן לשער את עובי ממשותו של חושך, ויש שתירצו שעובי זה הוא עוביה של מין מחיצה שמנעה את הגעת האור ליעדו, ובכך מתבטאת "ממשותו" של חושך מצרים.

גם המלה "קדר", המורה על חושך, מרמזת על סוג של מחיצות, שהרי משרש 'קדר' מצינו גם "קדרה" בלשון חז"ל, היינו כלי קיבול להניח בתוכו מאכלים על מנת לבשלם כשהם נמצאים בתוך מחיצות הכלי. ואכן יונתן תמיד מתרגם לשון קדרות וחושך בנגזרי שרש "קבל"14, היינו תכולה ותחימה המונעות את האור מלהתקדם; במלה אחת: הפרדה.

11. אדר - שרשה של "אדרת", לבוש הסוגר ומסובב את הגוף: מ"א יט:יג - וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ; רלב"ג - כסה פניו באדרת שהיה לבוש בה. וכן הכח והקדושה המסובבים את הקב"ה כביכול15: שמ' טו:ו - יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; רבינו בחיי - ימינך ה'... כלולה ומעוטפת בכח הרחמים, זהו לשון: "נאדרי בכח" מלשון אדרת; האמונה והבטחון לרמב"ן פרק כב - נאדר כלומר מעוטר ומלובש בקדש, מלשון אדרת16. שמ' טו:יא - מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; ריקאנטי - נאדר מלשון: אדרת (יהושע ז:כא), והפירוש בו מלובש ומעוטר בקדש17.

לסיכום, כלל המלים בעלות אותיות 'דר' מורות על עניני גידור, עריכה / סדר, סיבוב, הפרדה ו/או הסתייגות.

בתחילת הדברים הקשנו מדוע כל ההופעות של שרש 'עדר' בחומש מופיעות אך ורק אצל יעקב אבינו. על מנת לבאר זאת נביא את דברי חז"ל בדבר זכותו המיוחדת של יעקב אבינו שבגינה זכה שבני ישראל יקראו על שמו לנצח.

ספרי דברים פיסקא לא - שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד (דב' ו:ד), למה נאמר? לפי שנאמר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל18; דבר אל בני אברהם, דבר אל בני יצחק אין כתוב כאן, אלא דבר אל בני ישראל! זכה אבינו יעקב... לפי שהיה אבינו יעקב מפחד כל ימיו, ואומר: אוי לי שמא תצא ממני פסולת, כדרך שיצאת מאבותי; אברהם יצא ממנו ישמעאל, יצחק יצא ממנו עשו, אבל אני לא תצא ממני פסולת כדרך שיצאת מאבותי... וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה (בר' לה:כב), כיון ששמע יעקב כן נזדעזע, אמר: אוי לי, שמא אירע פסולת בבניי! עד שנתבשר מפי הקדש שעשה ראובן תשובה, שנאמר [מיד בהמשך הפסוק]: וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר (שם)... וכן... כשהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא להם לבניו והוכיחם כל אחד ואחד בפני עצמו (בר' מט א-ח)... חזר וקראם כולם כאחד אמר להם שמא יש בלבבכם מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אמרו לו שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת כך אין בלבנו מחלוקת על מי שאמר והיה העולם אלא ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

היינו, יעקב דאג תמיד להחזיר את בניו לדרך הישרה, כלומר: לעקור ולעדור מהם את ה"פסולת", ובכך להבטיח שלא תצא ממנו פסולת. ובסוף חייו דרש מהם לנכש ולעדור כל "מחלוקת" עם הקב"ה, ובכך גיבש אותם כעדר הקצובות, מאוחדים באמונתם המשותפת וממוקדים בתפקידם לייחד ולאחד את שם ה'. בכך זכה שייחדו בניו ובני בניו לנצח את שמו פעמיים בכל יום. כל זה מרומז באזכור המלה "עדר" בצורה בלעדית בחומש רק לגבי יעקב אבינו.

ההופעה האחרונה בחומש של המלה "עדר" היא במקום הנקרא "מגדל עדר", שם נולד בנימין, ובכך נשלמו שבטי ישראל, כדברי רבינו בחיי: בר' לה:כא - וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. רבינו בחיי - באותו המקום נשלמו השבטים, כי בנימין שנולד שם הוא היה תשלום השבטים. "מגדל עדר" מופיע גם בספר מיכה, ומפרשי המקרא פירשו "עדר" ככינוי לישראל19: מיכה ד:ח - וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ; רד"ק - ואתה מגדל עדר - הוא מגדל דוד וקראו מגדל עדר כי ישראל נמשלים לעדר הצאן כמו שהמשילם בכמה מקומות20, וציון וירושלם הוא מקום כל ישראל שהיו נאספים שם שלש פעמים בשנה והיו בה כעדר בתוך הדברו [.

ודרשו במדרש את הקשר בין שתי ההופעות של המקום במקרא: שכל טוב (בובר) בראשית לה:כא - וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. כך נקרא שמו ברוח הקודש, שמשם עתיד הקב"ה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו... וכן הוא אומר: וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה [מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם] (מיכה ד:ח)21. זו זכות יעקב אבינו.

יעקב אבינו טרח כל ימיו לעֲדוֹר מבניו את הרע ולעַדֵר אותם לעֵדֶר מגובש וישר. ובזכותו יגאל מלך המשיח את בניו לבל יֵעָדֵר אחד מהם, במהרה בימינו אמן.

1 נזכיר אגב אורחא ששם נוסף לקבוצת בקר הוא "רבקה": עירוב' ב:א - עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָאוֹת... וּבֵינֵיהֶן כִּמְלֹא שְׁתֵּי רְבָקוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בָּקָר; רמב"ם פהמ"ש - ורבקות, רבוי רבקה, והיא קבוצת בקר, מן כעגלי מרבק.

2 גם מלבי"ם מרמז לקשר כזה: מלבי"ם דה"א יב:לד - מלחמה שיתיצבו המחנות עדרים עדרים איש מול חברו.

3 ובמדרש דרשו את השם "מגדל עדר" מכל ההוראת הנ"ל: 1. עריכה 2. חפירה 3. קבוצת צאן 4. חסרון: שכל טוב (בובר) בראשית לה:כא - וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר. כך נקרא שמו ברוח הקודש, שמשם עתיד הקב"ה לעדור את עדרו הנעדר בין משנאיו. יש לומר... לשון: וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב (דה"א יב:לג), ויש לומר עדר ממש, ויש לומר לשון חסרון, ודומה לו איש לא נעדר (ישע' מ:כו), לפיכך סנפתים שלשתן במדרשו.

4 בחילוף אותיות אחה"ע.

5 י"ש (ב:סא,א) מגדיר את הוראת היסוד של שרש 'דר' כענין חופש ("דרור") וחוסר תלות דווקא על ידי הצבת גבולות. כי מתכונת ההגדרה התחימה העריכה והסדר, היא הענקת חופש, כל אחד בתחום שלו.

6 יש מהראשונים שפירשו מלשון דירה אף את המלה "דורי": ישע' לח:יב - דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי; רד"ק - דורי - פירוש מגורי, וכן: מדור באהלי רשע, אמרתי כי מגורי בעולם הזה נסע ממני.

7 ועל פי הגדרה זו הבחין בעל האגרא דכלה בין נדר לנדבה: אגרא דכלה (דף ריא) - החילוק בין נדר לנדבה, כי נדר יש לו גדר וגבול, מה שאין כן נדבה אין לו גדר וגבול.

8 ראה לעיל שמנינו את ההוראות השונות של "עדר".

9 כגון: וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם (ירמיהו ד:כח), שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ (יואל ב:י), וְקָדַר עֲלֵיהֶם הַיּוֹם (מיכה ג:ו).

10 ראה האמונות והדעות לרס"ג (מאמר א' ד"ה "והדעת החמישית"). ולמכלול דעות הראשונים בענין, ראה חומש החיד"א בר' א:א, וב"דף על דף" לפסחים ב,א.

11 ע' י"ש ב:מח,א שמנה שתי סוגי מחיצות: א. מחיצה המכסה את מקור האור ומונעת ממנו מלהאיר. ב. מחיצה המכסה רק את עיני הרואה מלראות את האור, אך שאר העולם יכול לראותו. ובמהד' ר' צוריאל הביא שהתורה תמימה (שמ' י:כא, וכן מספר רוח חן על חכמת שלמה פרשה יז פסקא ד) הציע שבמכת מצרים הייתה מחיצה מהסוג השני, ועל כן היה חושך רק למצרים ולא לישראל.

12 בניגוד לדעה המובאת בהערה הקודמת ממהדורה ר' צוריאל.

13 ויש שקשרו בין ממשות חושך מצרים לבין החושך של מעשה בראשית עליו נאמר: "ויבדל אלהים בין האור ובין החושך" (בר' א:ד) - והקשו הראשונים בדבר הצורך להבדיל בין אור לחושך אם אין החושך אלא העדר האור. מכאן ש"חושך" אין פירושו העדר אור אלא בריאה חדשה. וכעין זה אנו מוצאים ממשמעות: "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ" (ישע' מה:ז) המצוטט בברכות קריאת שמע, שחושך הוא בריאה ולא העדר אור. ועי' עוד בספר חסד לאברהם (עמ' 54).

14 כדוגמת: ישע' נ:ג - אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת; ת"י - אֲכַסֵי שְׁמַיָא כִּדְבְּקַבְלָא. יר' ד:כח - וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל; ת"י - וִיקַבְּלוּן נְהוֹרֵי שְׁמַיָא מִלְעֵילָא. יואל ב:י - שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ; ת"י - שִׁמְשָׁא וְסִיהַרָא קָבָלוּ.

15 ומעין ה"לבושים" האחרים שייחסו לקב"ה: תה' קד:א - הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ; שם צג:א - ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר; ישע' נט:יז - וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה.

16 ויש שהציעו על פי זה טעם לשם חודש "אדר": ספר הסתרים באסתר (ר' אברהם ריבלין, ירושלים תשס"ו) - חודש אדר כשמו כן הוא: אדר - אדרת, כיסוי והעלם יש כאן. והחודש קורא לנו בשמו, לראות את ה' המסתתר מתחת לאדרת ההיסטוריה, [וכן רמזו גדולי החסידות על פי הסוד, עי' אמרי אלימלך לפורים (דף 154)].

17 יש לציין שכל בגד משמש לשני תפקידים עיקריים (נוסף על מה שמשמש לצניעות): א. הגנה מפני קור, חום וכיוצא באלו. ב. הצגת תדמית מכובדת (מעין "דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי" [שבת קיג.]). בכך יש לקשר את המשמעות של "אדרת" (לבוש) למשמעות של המלה "אדיר" המורה גם היא על ענין כבוד ויקר, [כפי שפירש ר' יהונתן אייבשיץ בפירושו להפטרת כי תבא: ישעיהו ס:יג - כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא; אהבת יהונתן - פירוש דאיתא: וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל (ישע' י:לד)... דאין זה כבוד הבית אם יחרב ביד נבזה ושפל... וז"ש כבוד הלבנון - דהיינו מלך אדיר]. ויש להוסיף עוד, שמצאנו ברש"י שפירש את המלה "אדרת" עצמה כמלה נרדפת ל"אדיר": יחז' יז:ח - וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת; רש"י - לגפן אדרת - לגפן תקיף, וכן מפורש במצ"צ (יהושע ז:כא) שהשוה בין "אדרת" ל"אדיר".

18 פירוש: למה נאמר דווקא "בני ישראל" בכל מקום: זית רענן ילק"ש ואתחנן תתלג - פירוש למה מזכיר דוקא ישראל בכל מקום וכן דבר אל בני ישראל. ויש להעיר שבמהדורת ר' הילל בן אליקים מארץ יוון ציין כדוגמת "דבר אל בני ישראל" פסוק אחד במיוחד: שמ' כה:ב - דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ. וצריך להבין מדוע נבחר פסוק זה משאר פסוקים שמוזכר בהם "בני ישראל". ואולי רצה המדרש להדגיש בזה "כל איש", בזכות יעקב אבינו שדאג לאיחוד כל השבטים, ושלכל אחד מהם יהיה חלק בקיום העם ומצוות התורה.

19 והשוה גם: אלשיך בר' לה:כא; אברבנאל (ספר משמיע ישועה מבשר טוב העשירי - נבואה א').

20 משולים לעדר, כגון: יר' יג:יז, לא:ט, מיכה יב:ב, זכ' י:ג. ולצאן בכלל: מ"א כב:יז, יחז' לד:טו, לא, לו:לז, תה' פ:ב.

21 בתרגומים יחסו "מגדל עדר" למשיח: תמ"י בר' לה:כא - מִן לְהַלָא לְמַגְדְלָא דְעֵדֶר אַתְרָא דְמִתַּמָן עָתִיד דְאִתְגְלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא... ת"י מיכה ד:ח - וְאַתְּ מְשִׁיחָא דְיִשְׂרָאֵל דְטָמִיר מִן קֳדָם חוֹבֵי כְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן לָךְ עֲתִידָא מַלְכוּתָא לְמֵיתֵי...


©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486