• yehoshua steinberg

חיי שרה: משתוקקים למשקה – נפלאות שפת


חיי שרה

בראשית כד:יז וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ.

בראשית כה:ל וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה.

[אליעזר בקש מרבקה לשתות בלשון הגמיאיני“.חזל דרשו פסוק במשלי אודות צדקותו של אליעזר על שהתבטא בצורה זו]:במר כא:כ זשה:צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ (משלי יג:כה) – זה אליעזר,שאמר לרבקה:הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם (ברכד:יז) – כדי גמייא. [ואת סוף הפסוק במשלי דרשו זל על עשו]:וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר (שם) – זה עֵשָׂו,שאמר ליעקב:הַלְעִיטֵנִי נָא (ברכה:ל).אר יצחק בר רזעירא,עֵשָׂו פער פיו כגמל;אמר:אפתח פי ואתה מכניס.התם תנינן (שבת כד:ג):אין אובסים את הגמל ולא דורסים אבל מלעיטין.

[בקשתמעט מיםשל אליעזר כבר מעידה על צניעותו ועדינותו;ובצירוףהגמיאינינחשפת צורת חשיבה של צדיק.“הגמיאינימורה על כדי גמייא1,היינו רק מה שאדם מסוגל לבלוע בבת אחת2.מאידך,“הלעיטניהיא מלשון הלעטת הגמל כמות אדירה ביותר.אולם אם כן,לכאורה הפסוק אוכל לשובעהיה מתאים יותר לעֵשָׂו,שבקש למלא את כריסו עד לשובע,“ובטןתחסריתאים לאליעזר,שהרי כמות קטנה ביותר לעולם לא תשביענו!אמנם נראה שבבדיקת עומק המלים מתגלה בעה מפתח לתעלומה זו].

[רדק חבר את מלת הגמיאיניועוד מלים בערך גמא‘]:רדק(ערךגמא‘)– הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ (בראשית כד:יז),השקיני.וכן בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא אָרֶץ (איוב לט:כד),כאילו מרוב קלותו ומהירותו [של הסוס]ישתה הארץ3.[מוסיף רדק בשם אביו שגם לשון מגמת פניהםנגזרת מן גמא‘,וענין שניהם הוא שתייה]:וכן פירש אדוני אבי עליו השלום מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה(חבקוק א:ט)…כלומר יבאו בעזות פנים כאילו רוח קדים שהיא עזה שתתה פניהם או השקתה4.

[רשרה הוסיף לנגזרי גמאאת המלה גם“,כלומר הוספה על הקיים5]:רשרה בראשית ב:ז ויפח באפיו ויפח באפיו נשמת חייםמשמעות[שרש]אפף“:לשאוף אל קרבו בתשוקה.ומכאן מלת הקישור אף“…דברים שנאמרו תחילהגוררים לתחומם את האמור לאחריהם. (והשוהגםמשרשגמאומגמת פניהם[חבא:ט]).

[ואכן נראה שקשורות גם המלים האחרות בעלות אותיות גםבלשון הקודש,ואלו הן: 1.גמא 2.לגם 3.אגם 4.גמץ 5.מגמה6. גמש7. גמל8. גמר9. גמד.כולן מורות על תכונות הקשורות למקור מים והפרנוס בו: שתייה/ספיגה,הוספה/ ריכוז,שביעה/גמילה,לחות /גמישות,צניעות/הסתפקות]:

גמא[1.שתיה מועטת6.2.עץ קל הגדל על האגם]:ברכד:יזהַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ7.2. איוב ח:יאהֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה8,שמות ב:גתֵּבַת גֹּמֶא9,ישעיח:בוּבִכְלֵי גֹמֶא10.

לגם[“לגימה“= שתיה מועטת בלשון חזל]:שכל טוב (בובר)ברכד:יזויאמר הגמיאנימלת הגמיאני אין לה דמיון במקרא,אלא בדברי רבותינו,גמיעה ולגימה,כדאמריבגמרא מלא לוגמיו11.

אגם[1.מקום מקוה המים.2. עץ קל הגדל על האגם]:1.שמות ז:יטעַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם12.2.ירנא:לבוְאֶת הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ;רדקוְאֶת הָאֲגַמִּיםהגמא13הגדל על הנהרות שרפו באש שלא ימנעם רוב הגמא מלבא בעיר.

גמץ[מין בור]:קהלת י:חחֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל.[הבור סופג /שותה את כל הנתון בו,כתכונת האגם].

מגמה14[שתיה/שאיפה15]:חבקוק א:טמְגַמַּת פְּנֵיהֶם.

גמש[“גמיש“=כפיפהבלשון חזל]:יומא סז.– מצוה בשעירזמנין דגמיש ליה לרישיה;רשידגמיש ליה לרישיה יכוף ראשו תחת גופו.[רשמואל בר נחמני פירש שיוכבד בנתה את תיבת משה מגומאמשום גמישותו16]:שמות רבה א:כותקח לו תבת גמא (שמות ב).למה גומארשמואל בר נחמני אמר:דבר רך,שיעמוד לפני רך ולפני קשה.[גמישותו של הגומא נובעת ממיקומו על המים שסופג אותו תמיד,ולכן הוא תמיד לח ורך].

גמל[1.הגמל דומה לגוּמא (בור);שניהם שותים וסופגים את הנתון להם.2.דומה שרש גמללשרש כפול:‘גם‘–‘מל‘(“גוֹמֶאונמול“),היינו שהגמל גוֹמֶא וגוֹמֶא (שותה),ובסוף נכרת17מהצורך לשתיה לזמן רב18.וכך תרגם אונקלוס את פעל היגמל“]:בראשית כא:חוַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל;תאורבא רביא ואתחסיל.[והשוה שרש גמרלקמיה].

גמר[הפסקה,מעין הוראת היגמל19.מצינו לשונות גמרוהיגמלמתחלפות במשנה ובתוספתא]:פרה יא:זאֵלּוּ הֵן הַיּוֹנְקוֹת,גִּבְעוֹלִין שֶׁלֹּא גָמָלוּ;רשגמלוכמו גמרו מלשון:ביום הגמל את יצחק (ברכא).תוספתא פרה יא:זאלו הן היונקות גבעולין שלא גמרו.

גמד[מדת אמה /מדה קצרה(מדה צנועה,כפעולתגמיאה“– שתיה במדות קטנות)]:שופג:טזגֹּמֶד אָרְכָּהּ;רשיגומד ארכה אמה גדומה.יחזכז:יאוְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ;מצצוגמדיםכן יקראו אנשי מדה קצרה,והוא מלשון:גֹּמֶד אָרְכָּהּ (שופג:טז)שרל אמת הזרוע.

[המלים הראשונות ברשימה מורות על אספקת מים והשימוש בהם,ובמרכז מערכת זו יושב האגם /ביצה.הקנים הגדלים על הביצה יושבים לבטח;פרנסתם מובטחת במצב רגיל20.בני אדם שמוצאים את עצמם במצב דומה אינם חשים תחושת לחץ.פרנסתם אינה מעסיקה אותם;כל עוד מגמת מקור מזונותם ממשיכה כרגיל,דאגה מנין?הבטחון במעיין הנובע מספק שביעות רוחנית;שותים הם בנחת,ללא צורך בצבירת ערימות ומילוי מחסנים לעתיד.וכפי שהגומא המתפרנסת מן הביצה הוא בריא וגמיש,כך מעניק הבטחון כחות נפשיים לאדם לזרום“– גמישות ויכולות להתמודד עם מצבים מכל סוג].

[חיי האדם מתחילים עם תזונה מובטחת מן האם,ובולע התינוק לגימה לגימה לפי צורכו.וכן תקופת ההנקה זו נגמרת בגמילה“– נגמל לאט לאט מחלב אמו ומתרגל למזון מוצק אט אט21.כמו כן מוכנים לאדם בכל שלב בחייו הכלים החיוניים בכדי להתמודד עם האתגרים שיצוצו לו בהיגמלו ממצב הנוכחי למצב הבא22.וכן הגמל היוצאת למסע ארוך ובכךנגמלתממקורות התזונה הרגיליםמצויידת בכלים החיוניים בכדי להתמודד עם רעבונה.היא ממלאת את בטנה ואת דבשותיה די הצורך ובכך יוצאת למסע ללא פגע וללא דאגה].

[כל זה מרומזבמלההגמיאני“– די לי בבליעה מועטת כעת,ובטוח אני שהיוסיף לי בכל פעם גםאתמגמתצְרָכַי23,כגומא הניזון מן האגם.לעומת השקפה זו,ראיית עֵשָׂו מתמקדת תמיד על הסעודה הבאה,כי ברגע שבלע מלוא כריסו,כבר הוא דואג למקורו של ארוחתו הבאה.מה שאכל כעת הרי נבלע לתוך עלטת חשכת בטנו24,נעלם לטמיון,וכבר עכשיו חסר לו].

[רצונו של עֵשָׂו בשימושו במלה הלעיטניהיתה להידמות לגמל,כדברי רשי]:רשי ברכה:ל הלעיטניאפתח פי ושפוך הרבה לתוכה,כמו ששנינו:אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין אותו (שבת כד:ג). [עֵשָׂו בקש להידמות לגמל גם מבחינה זו לנתק את תלותו מכל גורם חיצוני בראש ובראשונה מהמשביע לכל חי“, יתשמו.אבל לגמל יש יתרון גדול על פני האדם המתדמה לה שכן שביעותה כעת היא שביעות אמיתית,בעוד שעֵשָׂוֵי העולם אינם מפסיקים לדאוג על העתיד ולו לרגע,ולכן אינם שבעים אפילו בעת שכריסם גדושים ומבורצים].

[וכשם שכך חיי הרשע בעוהז,כך הוא לעולם הבא.הרי ראייתו אינה מסוגלת לקלוט המשך לאחר חיי עוהז,וכדברי המדרש]:אליהו זוטא (איש שלום,פ יט תד):אמר[לו]יעקב לעשושני עולמות יש לפנינו העולם הזה והעולם הבא,העולם הזה יש בו אכילה ושתיה משא ומתן לשאת אשה ולהוליד בנים ובנות,אבל העוהב אינו כןמיד כפר עשו בתחיית המתים:“מה חיים שיש בהם רוח ונשמה מתים,שמתו מנין שיחיו?[סופו של העוהז לרשע אינו כא עלטה –“הפסקת חשמלמוחלטת,ותו לא25.הצדיק מאידך,רואה את מגמת התמיד להיטיב ולהיטיב עוד,ולכך בטוח שימשיך ויוסיף טובה על טובה גם לעוהב,וכך יהיה עבורם].

[שנזכה כולנו לעושר גדול,עושר אמיתי לשמוח בחלקינו בעוהז.ובכך נזכה לאושר ולטוּב חלקינו המובטח לנו גם לעולם הבא].


1[שהיא זהה עם גמיעהבלשונם זל,כדפרשי כאן (וערמבן דבכא:יד)].


2ראה הערה לסעיף 1 (“גמא“)להלן.


3[כמ גם מפבשל רשי באיוב]:איוב לט:כדבְּרַעַשׂ וְרֹגֶז יְגַמֶּא אָרֶץ;רשייגמא ארץ עושה גומות ברגליו.ענין אחר יגמא כמו הגמיאני נא (ברכד).[ונראה שגם לפירוש אאין סתירה,שהרי גם הבור שותהוסופג את הנתון בו].


4[רשי פירש בצורה דומה]:רשי חבקוק א:טמגמת פניהם לשון:הַגְמִיאִינִי נָא (ברכד),יְגַמֶּא אָרֶץ (איוב לט)רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץכאלו גמא ושתה הארץ שלפניו ואף כאן מגמת פניהם גמיאת שאיפת פניהם.


5[גם בעל הכתב והקבלה (שמח:יז)קישר בין מגמהלגם“,עש לנימוקו.וכן פירש בעל ספר אור חדש (ברכד:יז,שמז:יט),שלדעתוגםמורה על ריכוז במקום אחד].


6רשי ברכד:יזהגמיאיני נא לשון גמיעה.תויט ח:אכדי גמיעה בגממיבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה אמר רב נחמן בר יצחק הגמיאיני נא מעט מים מכדך (ברכד)…והוא פחות אפילו מכדי לוגמיו.


7[וערשרה תהסג:ב(וכן עמדרש אברהם לתה‘,דף כד)שהשוהגמאבמובןשתיהלכָּמַהּ לך בשרי“.ומכאן דרשו את מלת כמהין” (פטריות),עש צפייתן לגשם]:בר סט:כחכָּמַהּלך בשרי (תהסג:ב)…ככמהין הללו שהן מצפות למטר.


8רשי איוב ח:יאאין הגומא גדל אלא בעוד שהביצה לחה במימיה.


9[הגמא דומה לסוף” (ובכך מוסווה)]:חזקוני שמות ב:גתיבת גמא לפי שהוא דומה לסוּף שנשלך בו.[וכן תי(מיוחס)מתרגם את המלה סוּףבמלהגומיא“]:שמב:גוַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר;תיוְשַׁוְיָתֵיהּ בְּגוֹ גוּמַיָא.[והתרגום ירושלמי תרגם גם את המלה אחו” “גומיא“]:ברמא:בוַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ;תריוַהֲוָאָה רַעֲיָין בְּגוֹ גוּמַיָא.


10מצצגומאמין עץ הקל לשוט על המים וכן תיבת גומא (שמות ב).


11יומא ח:בוְהַשּׁוֹתֶה מְלֹא לֻגְמָיו,חַיָּב.סנהדקג:– גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל.


12[וכן פירש רדק(בשרשיו)גם את לשון:אַגְמֵי נָפֶשׁ (ישעיט:י).אמנם בפירושו לישע‘,השוהאגמיל:”עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן” (איוב ל:כה),וענין שניהם סגירה.וראה מלבים בישעשם(פהמלות)שהביא בפירושים לאגמי“].


13[מכאן נראה שאגמיםבמובן עץ האגם נקרא גמאבלשון יחיד ואגמיםבלשון רבים (בני אפרים ני)].


14[נחלקו הראשונים בענין השרש של המלה מגמה“:יאגמה‘,יאגמאויאגמם].


15[כן פרשי(הובא בהערות לעיל)וראה גם בפירושים במצד].


16[סבה אחרת לפי ראלעזר]:שר א:כתבת גמא (שמב).למה גומא?אר אלעזר:לפי שחביב עליהם ממונם יותר מגופם.


17[וכבר השווה רשר הירש (ברכא:ח)את פעל גמללפעלקמל” (כריתה),כגון]:ישעיט:וקָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ;מצצקמלוענין כריתה,כמו:הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל(ישעלג:ט).


18[ראה את פירושי רשר הירש לבראשית יב:ידיט,כא:ח,כד:יט].


19[כדוגמת]:שא א:כבעַד יִגָּמֵל הַנַּעַר;מצציגמלענין גמר ההנקה.


20[כלשון הכתוב]:איוב ח:יהֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה.


21[כדכתב מצצ]:ישעיח:הוּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה;מצצגומלרל תגדל מעט מעט והושאל מלהילד הנגמל משדי אמו.


22[כדבריהם זל]:שכל טוב שמות ג:אהקבה מקדים רפואה למכה.


23[וזה סוד השובע של המָן,עליו כתוב]:תהעח:כהלֶחֶם אַבִּירִיםשָׁלַח לָהֶם לָשׂבע;מהרשא יומא עה:– הם הצדיקים והיחידים שבישראל שלא שאלו אלא כדי אכילה בעלמא.[כלומר,דווקא אלו שלא דואגים על העתיד,אוכלים ושותים רק לפי צרכם כעת,ובטוחים שהישלח להם את צרכם לאלושָׁלַח לָהֶם לָשׂבע“...בבחינתאיזהו עשיר השמח בחלקו“].


24[ראה רשרה לבראשית טו:ט שהציע קשר בין לעיטהלעלטה“].


25[כדבריהם זל]:שמר יד:בויט משהויהי חשך אפילה.מהיכן היה החשך ההוארנחמיה אמר מחשך של גיהנם,שנאמר:אֶרֶץ עֵפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים וגו‘ (איוב י:כב)…ריהודה בר אמר במה הרשעים מתכסים בגיהנם בחשך.


Share this:


  1. WhatsApp

  2. More

  3. Telegram


  1. Email

  2. Print

  3. Share on Tumblr

©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486