• yehoshua steinberg

מצורע: המקום שלי ~ יהושע שטיינברג


[התורה מונה מספר פעולות המוטלות על המצורע שעליו לבצעם בעת הִטָּהֲרוּ מן הצרעת.בין השאר,עליו לגלח את שערו]: ויקרא יד:ט וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו. [ברור שהמלה זָקָן” (שער הפנים)מושאלת מלשון זָקֵן” (מבוגר).ידועה הדרשה שדרשו חזל במלה זקן“]:קידושין לב: – אין זקן אלא חכם,שנאמר:אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל(במדבר יא:טז);רבי יוסי הגלילי אומר:אין זקן אלא מי שקנה חכמה,שנאמר:הקָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח:כב). [רשי פירש שדרשה זו מבוססת על נוטריקון]:רשי אין זקן אלא זה שקנה חכמה ולשון נוטריקון דבר הכתוב.[ומכיון שאין אות חבמלהזקן“,מסתבר שהנוטריקון הוא המלים זה קנהבלבד1.בנוסף,דרשו גם את שם העצם קָנֶה” / “קָנִים” (קנהסוף)בעניני קנין חכמה ובינה]:ברכות נו: – תנו רבנן:הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה,שנאמר:קְנֵה חָכְמָה(משלי ד:ז),[והרואה]קנים יצפה לבינה,שנאמר:וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה (שם).[מכאן נראה עכפ שחזל ראו בשתי אותיות קןרמז לקנין כל שהוא]. [אותיותקןמופיעות לראשונה בתורה בשמו של קין,וניתן שם טעם לשמו]:ברד:א וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה‘;[המפרשים פירשו את השם בצורות שונות.רמבן פירשו כענין קנין לה‘]:רמבןהנכון לי,שאמרה הבן הזה יהיה לי קנין לה‘, כי כאשר נמות יהיה במקומנו לעבוד את בוראו. [אולם,בעל הכתב והקבלה הביא שקניתימתפרשת כלשון קנאה]:הכתב והקבלהקניתי איש את ה‘ – במדרשהנעלם2לא יהיה זה כמונו לתתכבודו לאחרכי הקנא שמו אל קנא הוא,עד כאן [לשון המדרש נעלם.מסביר הכוהק שדרשו לשון קניתי“]מלשון קנאהנלשפירושו קניתי על כונת קנאה.ואין זה תימה ככ, כי מצאנו:סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה3(יחזח:ג) שהיה משפטו:המקניא(רשבם4)…קראה הבן בשם קיןשהוא יהיה איש שיקנאלכבוד ה‘…[ומציע הכוהק הסבר לקשר בין קנהלקנא‘]:אחר ההתבוננות יראה ענין הקנאה קרוב לעניןהקנין,כי קנין הוא שם לדבר הבא לרשות אדם ומיוחס אליו והוא בעליווהקנאה היא שחושב בלבו שהמעלה והיתרון שיש לזולתו ראוייותר להיות קנין שלו.[ומעין כך פירש גם רשר הירש גם כלפי הקבה כביכול]:רשרה שמותכ:ה אל קנא – ‘קנאקרוב לקנה5:לטעון טענת קנין ובעלות,לתבוע דבר בדרך של תביעת זכות,לתבוע עלבונה של זכות שנפגעה,זכות של עצמו או שלאחר. [בנוסף לקשר שבין השרשים קנהלקנא‘,מרמז ריקאנטי לקשר בין קנהלקןצפור]:ריקאנטי ברא:א מלת קן מלשון קניןומלשון קן צפור והבן.[הרקע לדבריו הוא כנראה מדברי הזוהר,שלקראת התגלותו של מלך המשיח,הוא קודם מסתתר במקום הנקרא קן צפור“]:זוהר ב:ח,ב[עם פירוש הסולם]כיון דאתקן משיח על ידא דצדיקיא בגנתא דעדן[כיון שהמשיח נתתקן על ידי הצדיקים בגן עדן],יעול בההוא דוכתא דאקרי קן צפור כמלקדמין [יכנס כמקודם במקום זה שנקרא קן צפור]…וחמי תמן ההוא דיוקנא דחרבן בית מקדשא,וכלהו צדיקיא דאתקטלו ביה [ורואה שם צורת חורבן בית המקדש ואת כל הצדיקים שנהרגו בו],כדין נטיל מתמןעשר לבושי קנאה;[אז לוקח משם עשרהלבושי קנאה;עד כאן לשון הזוהר.שים לב שהוא לוקח את לבושי הקנאהדווקא מהמקום המכונה קןצפור,ונכנס לשם כשהוא כבר מתוקן“.ויש לפרש על פי דברי ריקאנטי הנל שמושג הקנין מתחיל עם מונח הקן” – היינו הבית6,כלומר הקנין הוא הבאת דבר לבית שלי לקן שלי.ומאז היותו הדבר בקן שלי, או שאני שומר על קנין זה בקנאות,או שיהיה סיכון לאובדן הקנין והיכנסו לרשותלקןאחר]. [הכתב והקבלה מרחיב על הקשר בין אלו המלים]:הכתב והקבלה(בריד:יט תד):קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (בראשית יד:יט)…יבוא לשון קנין בענין העשיה,וכן: כִּיאַתָּהקָנִיתָכִלְיֹתָי(תהקלט:יג)…וכן:הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ(דבלב:ו)…ולנמלת קנה הוא לשון תיקון סדור הישרה והכנה,מענין:מְעֻוָּתלֹאיוּכַללִתְקֹן(קהלת א:טו),תִּקֵּןמְשָׁלִיםהַרְבֵּה(שם יב:ט),וכשםתקנהברבותינווגםבלא תאמרו:שמע קַן קוּלְמוּסָא וְקַן מְגִילְּתָא (גטין ו.) – והואתיקון וחתוך הקולמסואפשר שלזה יקרא מדור העוףקןצפור,להיותומסודר ומוכן לשמירת האפרוחים והביצים,בל יפלו לארץ ויתקלקלו,והוא גכ לשוןתקנה.וגם לרבותינו מלת קנה ענין תקון,כי אמרו:קונה שמים וארץמוסב על אברהם שהוא תיקן את העולם מקלקול מעשיהם ומשבושי דעותיהם7...[מוסיף הכוהק ומביא את דברי המכילתא דרשבי פז8]: “קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ(בראשית יד:יט)…הוא המוליךוהמנהיג והמתקן“. [ואכן,כבר הקדים רשי את ריקאנטי ואת הכוהק,שפירשאביךקנךבפרשת האזינוכלשוןקנין“,כלשוןקןוכלשוןתקנה9]:דבלב:ו הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ;רשי הלא הוא אביך קנך שקנאך,שקננך בקן הסלעים ובארץחזקה,שתקנך בכל מיני תקנה.[אמנם,יש להבין מדוע נמנע רשי מלפרש אביך קנךכפשוטו,היינו מלשון עשייה ובריאה10,כפי שפירש רשי בעצמו בפרשת לך לך]:בראשית יד:יט קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ;רשי קונה שמים וארץ כמו:עושה שמים וארץ (תהלים קלד:ג)11. [הזכרנו לעיל את דברי רבותינו בענין קני סוף]:ברכות נו: – תנו רבנן:הרואה קנהבחלוםיצפה לחכמה,שנאמר:קְנֵה חָכְמָה (משלי ד:ז),[והרואה]קנים יצפה לבינה,שנאמר:וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה (שם).[בִּשְׁלָמָא דרשת זקןהנל דרשו בענין קנין חכמה עפ הנחה סבירה שבמשך השנים יקנה אדם ממוצע נסיון וחכמה במדה זו או אחרת.אולם,מה ענין ראיית סתם קָניםלחכמה ובינה?]. [מאפיין אחד שמצינו בקנה הוא חלילותו,כדברי ראבע]:שמות כה:לבוְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ;אבע טעם קנים.עגולים ארוכים,חלולים12.[והיינו שמבנה הקנה הוא כעין צינור,צינור לשאיבת מים.ובהפשטה,הוא מסמל את שאיבת חכמת התורה כי אין מים אלא תורה (בק יז.).ומכאן יש להבין את הָרְאָיָה שמביא ריוסי הגלילי הנל מסֵפֶר משלי,שאין זקן אלא מי שקנה חכמה]:משלי ח:כב הקָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ.[כלומר,הברא את העולם ומחדשו תמיד באמצעות קנים וצינורות בהם הוא מזרים את חכמת תורת החיים[. [וזֵכר לדבר בהמשך שם (פסוק כד)]:בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי.[שתי המלים הנרדפותלבריאה בהן נקט שלמה המלך כאן שתיהן מורות על חלילות ונביבות,היינו שברא את העולם על תשתית קנים,בכדי לקוננו בקנים,שמסוגלים לשאת את התרופה והתקון הנצחי לבל יִשָּׁחֵק,שזה תוצאת המחדל של כל חפץ בעולם בדרכי הטבע13.יש לומר שלכך התכוון רשי הפשטן“-בשלש ההוראות שייחס לאביך קנךהנל,כי בניגוד לשרש בראהמורה על יצירה ועשייה יֵש מֵאיִן,ותו לא שרשקנןכולל גם ההִתְעָרְבוּת התמידית של הבורא,ואת המנגנון הבלתיפוסק להתחדשות עולם העשייה,עוהז.הקבה גילה לנו וקישר אותנו למעיין הנעוריםהנצחי,ודרכו קונים שני עולמות]. [יהר שנקנה חיי נצח דרך הצינורות שהכין לנו קוננו,ונזכה שיצא משיח צדקינו מקנו ויגאלינו במהרה]. 1[וראיה לדבר שנדרשת המלה בצורה שונה]:בר נט:ווְאַבְרָהָם זָקֵן (ברכד:א),זקן זה קנה שני עולמות. 2מדרש הנעלם פבר‘,מאמר קניתי איש את ה‘.זהר חדש פבר‘,מאמר קניתי (א:לג.) – אר אליעזר חזרה חוה להודות על אותו עון שעברה,ואמרה לא יהיה זה כמונו לתת כבוד לאחר זולתו.אבל זה [יהיה]את השם ממש ולא לאחר. 3[כלומר,אעפ שהמלה המקנהמורה גכ על קנאה,היא מופיעה כאן באות התמורת א‘,בהתאם למדרש הנעלם,שדרשקניתימלשוןקנאה“,שמרמז לקשר בין שני הענינים הללו,כפי שממשיך ומסביר]. 4[צל רדק,וככ אברבנאל ומצד שם]. 5בחילוף אותיות אחהעענספח א‘ “חילוף אותיות“. 6[כדדרשוחזלקניםתעשה את התיבהמלשוןקןצפור]:בראשית רבה (וילנא)פרשת נח לא:טקִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה (בראשית ו:יד),קילין ומדורין;מתכדרש לשוןקן צפור“. 7[בר מג:ז,עשובמתכ וידי משה]. 8השוה מכילתא דרשבי בשלח פטו. 9[ספר קדושתהתורה ודקדוקיה לדבריםלב:ו.וראהגםאת ספר משכיל לדוד שם]. 10[כפירוש רמבן כאן,וכדמשמע מהזוהר בפסוק אחר]:מדרש הנעלם דף ה.– בתורה ברא את העולם,שנאמר:הקָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח:כב).וזהו בראשית ברא אלהים.[וראה גם ספר חרדים מצוות התלויות בארץ פרק ג]. 11[באשר לשאלה הזאת,יל שכאן רשי מפרש קונהמהמבט של הגוי הצדיק מלכיצדק.בניגוד לכך,בהאזינו הַמְדַבֵּר הוא כביכול הקבה בכבודו ובעצמו שהתכוון ללמד לעם את כל ההביטים שמנה רשיבמלהקנך“]. 12[ומכאן יש להסביר מלים אחרות משרש קן‘ (לשיטת מחברת מנחם),כגון המלה קִינוֹ“,שפרשי כלשון תיק המתלבש מעל ידית הרומח]:שב כא:טזוּמִשְׁקַל קֵינוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת;רשיומשקל קינו הוא כמו תיק שבראש בית יד הרומח;[היינו חללו של התיק (בדומה לחלל הקנה).ושמא יש להציע שהמלים קינהוקוננים“,נגזרות בהשאלה,שניגנו המקוננות בכלי בעל חללא]:יחזכז:לבוְנָשְׂאוּקִינָה וְקוֹנְנוּ עָלָיִךְ.א[היינו האירוסבלשון משנה (כלים טו:ו,ועייש גם ביכין טז:ז),שכתב רמבם בפהמ:בלעז טבורי(תוף מרים),וכבר יקוננו בזה הכלי על המת]. 13[כי שרש טבעמורה בין השאר על טביעה,היינושקיעה תמידית,קרי:שחיקה תמידית.וכן הכינוים המצוים במקרא למלה עולםמורות על כך: “תֵּבֵלנגזרת מן בלא,כדוגמת: “לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם” (דברים כט:ד).וכןחלד“:הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד (תהפרק מט:ב),ופרשי שנקראת הארץ כן עש שהיא נושנת ומתחלדת.בניגוד לכך,המלהעולםבמקרא לפי רוב המפרשים תמיד מורה לא על כדור הארץ,אלא על נצחיות(כמו: “וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם” (שמות יט:ט).ונראה לכאורה שחזל אימצו את המלה הזאת בדווקא לתאר את העולם הגשמי בדרך סגי נהור.אמנם עומק סיבתם נלעד הוא האמור כאן:למרות השחיקה הבלתי נפסקת של העולם הגשמי,דווקא בו ניתנו לנו הכלים לקנות את הנצחיות שכולנו משתוקקים לה].א[ראה חש ערך בל‘ (ומאמרינו לפאחרי מות בהרחבה)].



Share this:


  1. WhatsApp

  2. More

  3. Telegram


  1. Email

  2. Print

  3. Share on Tumblr

©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486