• yehoshua steinberg

שמיני: בין תם לטמטום ~ יהושע שטיינברג



שמיני

ויקרא יא:מגאַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם.

[אונקלוס תרגם את שתי המלים תטמאווונטמתםבצורה זהה (למרות חוסר האבמלה השניה)]: תאלָא תְשַׁקְצוּן יַת נַפְשָׁתֵכוֹן בְּכָל רִחֲשָׁא דִרְחֵישׁ וְלָא תִסְתַּאֲבוּן בְּהוֹן דִילְמָא תִּסְתַּאֲבוּן פּוֹן בְּהוֹן. [וכן משמע מרשי,שפירש ששתיהן מורות על טומאה]:רשי וְנִטְמֵתֶם בָּם אם אתם מטמאין בהם בארץ אף אני מטמא אתכם בעולם הבא ובישיבת מעלה.

[אולם, ראבע הביא דעה שמלת ונטמתםנגזרת משרש אחר (וכן דעת רדק [ערךטמה‘],ורשרה כאן)]:אבע חסר אלף, כמו:מרשית השנה (דביא:יב).ויא שהם שני שרשים, והעד:נטמינו בעיניכם (איוב יח:ג), וטעמו כאדם שאין לו דעת. [והגמרא אכן דורשת את המלה מלשון טמטום ואטימות]:יומא לט. – תנא דבי רישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם,שנאמר ונטמתם בם,אל תקרי ונטמתם אלא ונטמטם; רשימטמטמת אוטמת וסותמת מכל חכמה; תורה תמימה (ויקרא יא:מג, הערה קצו) – פשוט דמדייק מדלא כתיב ונטמאתם באלף כפי השורש טמא,ודריש מלשון טמטום1.

[רדק מסביר שהוראת היסוד של שרש טמההיא סתימה]:רדק (ערךטמה‘) – נִטְמִינוּ בְּעֵינֵיכֶם (איוב יח:ג), וְנִטְמֵתֶם בָּם (ויקרא יא:מג), ענין סתימת הלב.[ומוסיף שמשרש זה נגזרות כמה מלים בלשון חזל]: ובדברי רבותינו זלמטמטם את הלב (פסחים מב.). וקראו גם כן טומטום (חגיגה ב.), למי שהוא סתום,שלא נראה לו זכרות. וכןעל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יורדים לטמיון (סוכה כט:), כלומר למקום שהיו סתומין מהם שלא ישובו להם עוד.[ומוסיף רדק בספר ישעיה שמצינו גם טמאעם אבמשמעותסגירה]:ישעיהו ו:ה וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי; רדק ואדוני אבי זכרונו לברכה2פירוש נדמתי נשתתקתי,ופירוש טמא שפתים הראשון סגור שפתים.

[לפי דעה זו של רדק, מצינו עד כאן ארבע מלים בעלות אותיות טםהקשורות לענין סגירה וסתימה]:

טמה[כנל].

טמא[כנל].

טמטום(לשון חזל) – [ורשבם מרמז לקשר בין טומטוםלאטום“]:בבא בתרא קמ:– מתני‘.הניח בנים ובנות וטומטום;רשבםוטומטוםאטום אינו ניכר בו לא זכרות ולא נקבות.

טמיון(לשון חזל) – [עניןסתימהלפי רדק כנל3].

[ולעד נראה להוסיף לרשימה זו מספר רב של מלים בעלות אותיות טם‘]:

5. אטם, 6. טמן, 7. שטם, 8. סטם, 9. חטם, 10. חרטם , 11. טמר, 12. טמע.[ובנוסף למלים המכילות אותיות טם‘, גם מלים בעלות אותיות תםמורות אף הן על ענינים דומים]: 13. חתם, 14. סתם, 15. תם, 16. כתם, 17. עתם, 18. מתום, 19. תמים, 20. תיומת, 21. יתם, 22. רתם.

אטם[מפרשי ספר איוב קישרו בין שרש טמהללשוןאטום“]:איוב יח:גנִטְמִינוּ בְּעֵינֵיכֶם;מצצנטמינומלשון אטימות,וכן:ונטמתם בם (ויקרא יא).

טמן[שרש זה מופיע פעמים רבות במשמעות קבורה וכיסוי,כמו]:ברלה:דכָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה.[אולם המלה מורה גם על הסתר,אטימה וסתימה,והיא תרגומה של המלה סתימה“]:בראשית כו:טווְכָל הַבְּאֵרֹתסִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר;תאוְכָל בֵּירִיןטַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי וּמְלוֹנוּן עַפְרָא4.

שטם[משוה רשרה את לשון שטםלסתם‘]:בראשית כז:מאוַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב;רשרהוישטם עשו את יעקב – ‘שטםקרוב לשׂתם‘ (“גם כי אזעק ואשוע שָׂתַם תפלתי5[איכה ג:ח])וסתם6. [הוראתשטם‘]:שנאה כבושה;כעין זה נטר‘,שהוראתו הכללית:לשמור,להסתיר,והוראתו המיוחדת:לשמור ולהסתיר איבה7.

סטם(לשון חזל/ארמית) – [“סיטומתאהיינו חותמת8,כגון]:בבא מציעא עד.– אמר רב פפי משמיה דרבא:האי סיטומתא קניא;רשיסיטומתאחותם שרושמין החנונים על החביות של יין.[וכן תרגם יונתן (מיוחס) “חותמךבמלהסיטומתך“]:בראשית לח:יחחֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ;תיסִיטוּמְתָּךְ וְחוּטְיָיךְ וְחוּטְרָךְ.

חטם[מלה זו מופיעה רק פעם אחת במקרא]:ישעיהו מח:טאַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ.[המלה נדרשת כאילו כתוב אחתם“]:במדבר רבה ה:ווּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ (ישעיהו מח:ט)כדי שלא יתחלל שמו של הקבה בהם יביא להם קץ הגאולה החתוםדא וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְכדי שיתהלל שמו בהם הקבה חותמה לטובה;מתכדרש אחטם כמו אחתםמלשון חותם,שיעשה אותם חותם על לבו וזרועו.[ומעין כך פירש אלשיך את המלה מלשון עיכוב וסגירהגם על פי פשט]:אלשיך ישעיהו מח:טאחטם לך,שאעכב בידה9בשבילך שלא יצא חרי האף ממנה;[גם רשי פירש מעין כן,וקישר את המלה ללשון חוטם” (אף)בלשון חזל]:רשיותהלתי אחטם לך וזאת היא תהלתי אשר אחטם לך,לחוטם:אסתום חוטמי מִצֵאת עשן נחירַי.

חרטם[המשנה מתארת את חלוקת נתחי התמיד לכהנים שזכו להעלותם לכבש המזבח]:תמיד לא.-לא:– נמצאו כולן עומדים בשורה והאברים בידםהראש בימינו,וחוטמו כלפי זרועו,קרניו בין אצבעותיו;[גרס הערוך כאן חרטומובמקוםחוטמו“,וכן גירסת ראבד בפירושו למשנה,והוסיף]:וחרטומו כלפי זרועו,פי הבהמה נקרא חרטום.

[בעל מאמר בקובץ שערי תורההציע קשר גם בין חרטומי מצריםלחוטם“,על פי אגדתא בענין מכשף מסויים]:סנהדרין סז: – אמר רב אשי:חזינא ליה לאבוה דקרנא דנפיץ ושדי כריכי דשיראי מנחיריה.ויאמרו החרטמים אל פרעה;רשי אבוה דקרנא מכשף היה.מנפץ חוטמו בכח מוקייר בלעז [לקנח האף]. ושדי כריכי דשיראי מנחיריו משליך חתיכות של מעילים;שערי תורה י:א(הוספה),וורשא,תרעד על יסוד השס הנל נולדה אצלי השערה שלכן נקראו חלק אחד ממכשפי פרעה חרטומים בשביל שהראו מופתים וכשופים עי עטוש חוטמם בכח. והנה חרטום הוא כמו חוטםבשס מוזכר חרטום להוראת חוטםהבעלי חיים10.

טמר(לשון חזל/ארמית) – [סגירה,הסתרה,כגון]:ישעיהו מ:כזנִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה‘;תימְטַמְרָא אוֹרְחִי מִן קֳדָם ה‘;גיטין לג:– חמשה סבי הוינן קמיה דריאשיה דמן אושא,אתא ההוא גברא קמיה ואשקליה גיטא על כורחיה,אמר לן:זילו אטמורו וכתבו לה;רשיזילו איטמורו לאחר שכפאוהו עד שיאמר רוצה אני הסתירו עצמכם כדי שלא יבטל אתכם מן העדות.

טמע(לשון חזל/ארמית) – [שקיעה,סגירה,הסתרה.במקראבא השמשתרגם יבעטמע שמשא” – הריטמעמצייןשקיעה/ירידה]:ברכח:יאוַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ;תמי:וצלי באתר בית מקדשא ובת תמן ארום טמע שמשא.[תרגומה של מטמוניםהיאטומעיא” – מכאן שטמעמורה על דבר מוסתר]:איוב ג:כאהַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים;תרגום:וחפסין ליה מן טומעיא.[ומכאן לשון חזל]:קידושכ:– כי היכי דלא ליטמע בין העובדי כוכבים;[כלומר,שלא ישתקע ויסגר בתוך העכום].

חתם[סגירה וסתימה11,כגון]:ישעיה כט:יאוַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם;מצצהחתוםענין סתימה וסגירה כמו חתום תורה (ישעיהו ח:טז).איוב מא:זגַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר;מצצחותםענין סתימה כמו כי חתום הוא (ישעיה כט).

סתם[אטימה,סתימה. “סתימהמתורגמת במלה טמון12,כגון]:בראשית כו:טווְכָל הַבְּאֵרֹתסִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר;תאוְכָל בֵּירִיןטַמּוֹנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי.

תם[שאלת התםבהגדהמה זאתמפורשת בתורה]:שמות יג:ידוְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת;[רשי תיאר את שאלת התם כשואל דרך סתומה13]:רשימה זאת זה תינוק טפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאתדברה תורה כנגד ארבעה בנים,רשע ושאינו יודע לשאול והשואל דרך סתומה14והשואל דרך חכמה15.

כתם[כסוי לסתימת הכדבלשון חזל,כגון]:שבת קה:– רבי אבא תבר נכתמא;רשינכתמאכיסוי הכד.[וחזל דרשו את לשון מכתםכמלה כפולה,מןמךותם“,כלומר שדָוִד המלך היה עניו (מך)ושלם(תם)]:סוטה י: –לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם (תהלים נו:א)…לדוד מכתם שיצא ממנה דוד,שהיה מך ותם לכל16.

עתם[מלבים פירש את המלה מלשון אטימה וסתימה]:ישעיהו ט:יחבְּעֶבְרַת הצְבָאוֹת נֶעְתַּם אָרֶץ;מלביםנעתם.מענין אטם וסתימה,והמפרשים פירשו מענין חשך בערבי.[ובעל האבני שיש קישר חתם‘, ‘סתםועתם‘,שמשותף לכולם ענין סגירה וסתימה]:אבני שיש (ערךחתה‘ – תד):‘חתםמורהעל פעולת הסגירה ויכול להיות שגם סתם‘, ‘עתם‘,הם ממקור זה,ויהיפירוש:נעתם ארץ (ישעט:יח)נסתמה17.

מתום[רדק פירשה מלשון שלימות]:תהלים לח:דאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי;רדקמתום,שלמות ובריאות.רוצה לומר:כי בשרו נגוע כולו.

תמים[המלה תמיד מתורגמת מלשון שלימות]:בראשית ו:טנֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו;תינֹחַ הֲוָה גְבַר זַכַּאי שְׁלִים בְּעוֹבְדִין טָבִין הֲוָה בְּדָרוֹהִי.ויקרא ד:כחשְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה.תאצְפִירַת עִזֵי שלמא.ויקרא כג:טושֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה;תאשְׁבַע שְׁבוּעִן שַׁלְמִן יֶהֶוְיַן.

תיומת(לשון חזל)[רבינו בחיי פירש איש תםעל פי קירבת תםלתיומת“]:בראשית כה:כזוְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים;רבינו בחיימלתתם“…רומזתשהוא המכריע,מלשון תיומת שהוא אמצעית בין העלין לימין ולשמאל.[אולם,רבים הציעו שלשון תיומת בעצמה נגזרת מן תם” / “תמים” (שלם,סגור),כגון]:זרע קודש (רנפתלי הורוויץ,דף עד🙂 – ולכן נחלקה התיומת פסול שתיומת לשון:תמים תהיה עם האלקיך.

יתם[בעל הפחד יצחק ואחרים פירשוה מלשון תמימות(כמותםהנל)]:פחד יצחק (ריצחק לאמפרונטי,ונציה,תקי.אותית“,דף לט תד18)– יתום מלשון תמימים ותמימות,האומר מה זאת ולא ידע במילי דאבוה19.תהלים קמו:טיָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד;מקדש מעט (שם) – ומלת יתום נגזרת מן:תָּם אָנִי לֹא אֵדַע נַפְשִׁי (איוב ט:כא),כי הנער שמת אביו המלמד להועיל,הוא תם,ואינו יודע בין ימינו לשמאלו לעשות צרכו20.

רתם[שרשרתםמורה על קשירה,ענין קרוב לסגירה21]:מיכה א:יגרְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶש;רשירתום המרכבה לרכש אסרו המרכבה לרכש;מצצרתוםהוא ענין אסור וקשירה והוא לשון ערבי.[יש גם מין אילן המכונה רותם“,ופירשו המפרשים שגחליו מחזיקים את חומם זמן רב]:מא יט:דוַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָד;מצצרתםשם אילן22שגחליו תמיד חמים מאוד,וכן:גחלי רתמים (תהקכ:ד).[מלבים קישר בין שם הפועל בספר מיכה הנל לבין עץ הרותם,משום שחפו וסגרו את המרכבה בעצי הרותם]:מלבים מיכה א:יגרתום המרכבה שתחפה את המרכבהבעצי רותם.

[צִיַּנּוּ בהתחלת המאמר שאונקלוס תרגם את שתי המלים בפרשתינו, “תטמאווונטמתם“,במלה זהה:תִסְתַּאֲבוּן,ששרשה הארמי הוא סאב‘. בעוד שהמלה הארמית הזאת כמעט תמיד מציינת טומאה ולכלוך, מצינו אותה גם כתרגומה של המלה וינכרו“]:ירמיהו יט:ד יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבֻנִי וַיְנַכְּרוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה;תי חֲלַף דִשְׁבָקוּ פּוּלְחָנִי וְסָאִיבוּ יַת אַתְרָא הָדֵין.[מצצ פירשה מלשון נכר וזרות.ובמקומות אחרים פירשו המפרשים את המלה מלשון הסגרה ביד אויב, אוגירוש]:עובדיה א:יב וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ; רשי ביום נכרו ביום הסגירו ביד אויב; מצד בעת שנתנכר מארצו ונתגרש ממנו. [בדומה לכך, המלהנדהמתורגמת בנביאים במלה מסאבא“]:יחזקאל יח:ו וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב; תי וּלְוַת אִתָּא מְסָאֲבָא לָא עָל.[אולם, המלהנדהמשמשת גם כלשון ריחוק וגלות,כגון]: איכה א:ח חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם עַל כֵּן לְנִידָה הָיָתָה; רשי לנידה לגולה לשון נע ונד אישמובר בלעז.[המשותף להוראות סגירה /סתימה מחד,והרחקה / זרות(ואכן, גם להוראת טומאה /לכלוך) מאידך הוא שתוצאת כולן היא אחת:אינגישות והחרמת הדבר, לפחות באופן זמני.ונראה שזאת היא הוראת היסוד של כלל המלים בעלות אותיות טםהמקראיות].

[לעומת זאת,נראה שהוראת היסוד של מלים בעלות אותיות תםהיא שלימות,המתבטאת בכמה וכמה מלים מקבוצה זו, כנל.הוראת סגירה /סתימה היא תוצאת שלימות החפץ או הענין,ומכאן נובעות משמעויות חיוביות ופחות חיוביות23].

[הגם כי בוודאי יש צד שלילי לטומאה,חזל מצאו נחמה אף בעצם הטומאה בעצמה]:תענית כ.– הָיְתָה יְרוּשָׁלִַם לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם (איכה א:יז),אמר רב יהודה אמר רב:לברכה.כנדה,מה נדה יש לה היתר אף ירושלים יש לה תקנה.[שנזכה להנחם בתיקונה ותיכונה במהרה בימינו.אל,בנה ביתך בקרוב!].


11[וראה מנחת שי בפשמיני שהביא מכמה מקומות בזהר שונטמתםמציינת סוג אחר של טומאה (סתומה)].


22[ובערךטמההביאו בשם ימ]:ויש מפרשיםאִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם (ישעו:ה)…סתום שפתים,שלא אוכל לדבר.


33[ורשי קישרה ללשון כלייה]:סוכה כט:– אמר רב:בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים יוצאין לטמיון:על כובשי שכר שכיר;רשילטמיוןשנטממין וכלים מאליהם.[ויל שמשותף לכלייה ולסגירהענין אינגישות,שהרי שתיהן יצאו מהשג ידו של בעליהן,וראה עוד בענין זה בשילהי המאמר].


44[וביסודה אותיות טםלדעת יריעות שלמה]:יש ב:נז.(תד)–שרשו של טמןהואטם‘,מלשון אטימה וסתימהמשוקע בדוחק בין שאר דברים,והוא אטום מלהתגלות.


55רשיאיכה ג:חשתם תפלתי סתם חלונות הרקיע בפניה.


66בחילוף אותיות דטלנת,וזסשרץ.


77[ובספר נחלת אברהם (תולדות דף שעט,אות ד)הסביר טעם לסגירת והסתרת איבה]:וישטם עשווהא דאמר לשון שטימה ולא אמר לשון שנאה,יל כעין שפירשו בענין מעשה קין והבל:וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן (ברד:ח),דהנה מי שרוצה להרע לחבירו לא יראה לחבירו שהוא שונא אותו,שהרי ישמור את עצמו ממנו ולא יוכל לו,אלא יארוב במסתרים לחטוף עני במשכו ברשתו.וכן עשה קין ויאמר קין אל הבל אחיו,מאי אחיו הוא לשון אחוה וריעות,ומתוך כך לא שמר הבל את עצמו ממנו.ויהי בהיותם בשדה וכווכמו כן הנ עשה עשו,שלא הראה שנאתו ליעקב אלא וישטם לשון סתימה,שרק בסתר היה עשו שונא ליעקב,ומתוך כן ויאמר עשו בלבו דייקא.


88[שהוראת היסוד שלה היא סתימה וסגירהראה להלן במלה חתם“].


99[היינו ביד השכינה,שתגלה לבבל עם הגולים.והיעכב בעדה מלהוציא את חרון אפה לפועל].


1010[ובעל היריעות שלמה פירש חרטוםכמלה מורכבת מן חרוטם‘ – נחירים אטומים]:יש א:כז.– ונקרא מין מכשף חרטם‘ (דנב:י)–מלה מורכבת מן חרומןטם‘ –כלומר,שאוטם נחיריו,ולוחש לחשיו באטימת החוטם.


1111[ראה גם לעיל,במלהסטם“].


1212[ראה לעיל,במלהטמן“].


1313[ושמא מכאן נגזרת גם לשון תמיהה“,כדוגמאות שהביא רדק(ערךתמה‘)]:תמהרָאוּ כֵּן תָּמָהוּ (תהמח:ו),אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ (ישעיג:ח),אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ (קהלת ה:ז),וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים (ברמג:לג),וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ (איוב כו:יא).והשם אַכֶּה כָל סוּס בַּתִּמָּהוֹן (זכיב:ד),וּבְתִמְהוֹן לֵבָב (דבכח:כח).והתפעל וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ(חבא:ה).


14[וריעקב עמדין נקט בביטוי אחר]:איוב ט:כאתָּם אָנִי לֹא אֵדַע;מגדל עז דסזבלתי חריף לעמוד על האמת.


15[ורמז אחר יש להביא מפרשי בספר איוב)]:איוב ט:כפִּי יַרְשִׁיעֵנִי תָּם אָנִי;רשיפי ירשיעני,כי יסתמו דברי מיראה.[שמא מרמז רשי שהביטוי תם אנימסביר את כוונת אצדיק פי“,כלומר סתמתי את פי כמו תם זה ששאלותיו ודבריו סתומים (ויש להעיר פעמים רבות מפרש רשי את ראש הפסוק על פי סופו.השוה בדמ רשי לדבט:ד,שפירש את תחילת הפסוק אל תאמר בלבבךעל פי המשך הפסוק בצדקתי“)].


1616[במובןשלם(סגור).ורשי הציע קשר בין מכתםלכתם” (במובן זהב [שהש ה:יא,איכה ד:א]),היינו שהמכתם הוא כתר הוא מִכְסֶה וּמַחֲסֶה לראש]:תהטז:אמִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ;רשימכתם לדוד לשון עטרה כמו כתם שמשמע דבר זה היה רגיל לומר דוד שמרני אל כי חסיתי בך והילו כעטרה.[והכתםהשגור בפי חזל(בעיקר בהלנדה)מקורה בפסוק]:ירב:כבנִכְתָּם עֲוֹנֵךְלפני.[לשון רשימה סופית,דבר חתום וסגור,וכבר השוו חזלנכתםלנחתם“]:רה יח.– מניין לגזד של צבור שאינו נחתםוהכתיב נכתם עונך לפני!


1717[והשוה סהזכרון לריוסף קמחי (דף71),שהביאחתםועתםכדוגמת חילוף אותיות אחעה במובן דומה].


1818[מובא בספר מבשר טוב (רמאיר אייזקסון,אוח,דף עח)].


1919[השוה סנהדלא. “דינוקא במילי דאבוה לא ידע“,וראה תוסדה חייביה רנחמן דהיינו יתומים].


2020[אחרים פירשוה בצורה שונה קצת,היינו כלשון תם כחו.ראה:גבעת פנחס (רפנחס דמביצר,דף מא:),אמרי דוד (פשמות,דף רנה),אפיקי יהודה.וחשק שלמה פירש שמי שמת אביו,אבד את המורה העיקרי בדרכי העולם,ונשארתם“: “משולל ידיעות מהנהגת העולם“].


21[שהרי מצינו לשון חתוםבמקרא המורה על קשירה,כפירושם זל לדברי הנביא]:ירלב:מדשָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם.בבא בתרא קס:– וחתוםזה מקושר;רשבםוחתוםמשמע צרור וחתום ומקושר.


2222[ומכאן לפי תי נגזר שם רתמה” (אממב התחנות במדבר)]:במלג:יחוַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה;תי(מיוחס לו) – וּשְׁרוֹ בְּרִיתְמָא אֲתַר דִמְרַבֵּי אִילָנֵי רְתָמֵי.[ובהיותו עץ מדברי,יש להבין את פרשי בענין טיבם]:רשי סוכה לה.– עץ שפל כמין רותם,שאינו גבוה מן הארץ.


23[וראה את סיכומו של רשר הירש (בראשית יז:א)בענין ההוראות השונות].


Share this:


  1. WhatsApp

  2. More

  3. Telegram


  1. Email

  2. Print

  3. Share on Tumblr

©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486