• yehoshua steinberg

תולדות: מה לקרסול, שכר, ועיכוב? ~ נפלאות שפת הקודש


תולדות

בראשיתכה:כו וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב.

בראשיתכו:ד, הוְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵלעֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי.

בראשיתכז:לו וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי.

[רמבן(בתחילת פרשת עקב)מונה מספר הוראות של שרש עקב‘:א)בגלל,בגין. ב)עקיפה1,עקמומיות.ג) חלק האחורי של כף הרגל.מציע רמבן(על פי תרגום אונקלוס)הוראה משותפת לכולם:גלגול וסבוב]:רמבן דבז:יב אונקלוס תרגם חלףעשאו לשון סבוב,נגזר מן:וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר (ישעמ:ד) – הדרך המעוקל ההולך סביב סביב,וכן:עֲקֻבָּה מִדָּם(הושע ו:ח) –מסובבת ומוקפת.יאמר,והיה סבת שמעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור השם לכם בריתו,ויפה פירש [אונקלוס].ודומה לזה:בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה (דבטו:י) – בסבתו,מלשון:וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבן (ברכט:ג).וכן על דעתי,כל לשון עקיבה גלגול וסבוב.עָקֹב הַלֵּב(יריז:ט),וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם(ברכז:לו),וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה(מב י:יט),ענין גלגולין וסבות.ולכן יקראו יעקב ישורון“,כי היפך העקוב מישור.וכן אחורי הרגל שנקרא עקב:וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו(ברכה:כו),יקראנו כן בעבור היותו מעוגל.

[ויש להוסיף שגם שם של בן אדם נגזר משרש עקב‘]:בראשיתכה:כו וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב.[התורה אכ מייחסת את השם יעקב ישירות לחלק האחורי של הרגל בו אחז יעקב.אולם,עשיו ייחס את השם לעניני עיכוב2ושהייה (ובהשאלה:רמיה3)]:בראשיתכז:לו וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם.

[בעכ,אין להכחיש כי אכן יש במשמעות שרש עקבגם הוראות אלו שבפי עשיו.וגם יש להסביר את כל ההוראות שציין רמבן הנל על פי משמעות עיכוב ושהיה.רמבן בעצמו,כאמור,פירש שהוראת היסוד של עקבהיאסבוב וגלגול.אולם המתבונן בדבר בהכרח יסיק שסיבוב וגלגול בניגוד למישורמהוויםעיכוב,שיהוי ומניעה,ובכך לכאורה נראה שאכן צדק עשיו בפירושו את שם אחיו כשם המורה על עיכוב.

[וכן כל ההוראות השונות של שרש עקבשמנה רמבן הנל משתלבות עם הוראות עיכוב ומניעה : א)ביחס להוראת בגלל“–הרי תוצאת מעשה מסויים (כגון שכָרו)איננה אוטומטית,אלא בדכמנועהעד השלמת כל אותו המעשה.ב)ביחס להוראות עקיפה ועקמימיות“– הן היפך היושר הפיסי או העיוני,ובהכרחמונעות ומעכבותהתקדמות.ג)ביחס להוראת עקבי הרגלים“–העקבבולם ומונעהתקדמות].

[יתר על כן,נראה שיש עוד חיזוק לכך בהשוואת המלים בלשון הקודש בעלות אותיות עק‘,היינו עקב,עקד,עקה,עקל,עקר,עקש,זעק,עקם,עקץ,עקף.משותף לכולן עניני סבוב,מניעה/ עיכוב,סגר /גבול,צרוּת,צוקה,כדלהלן]:

עקבא)גבול/קצה הגוף:אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב (ברכה:כו).ב)סיום/סגירה של תהליך:עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע (שם כו:ה).ג)הגבלת קידום:וַיַּעְקְבֵנִי(שם כז:לו).

עקדקשירה,סבוב וסגר,כפי שפירש רדק(ערךעקד‘):וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ (בראשית כב:ט)– ויקשור.עֲקֻדִּים נְקֻדִּים(שם ל:לט),פירוש שהכתמים שלהן במקום שקושרין אותו היד והרגל,שכופפין היד על הרגל וקושרין ובאותו מקום היו כתמיהם לכך קראן עקודים.

עקהסגר,סבוב,הגבלה,כדוגמת:דברים כב:חוְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ;רשימעקהגדר סביב לגג.

עיקצרה,צוקה.כפי שפירש רדק(ערךעיק‘):הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק4(עמוס ב:יג),שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ5(תהלים סו:יא),מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע6(תהלים נה:ד)– תרגום צרה עקה.

עקלסבוב,עיוות,עקום:אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת7(שופטים ה:ו),וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם(תהלים קכה:ה),ופירש רדק(ערךעקל‘)כלם ענין עוות.חבקוק א:דעַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל;מצצמעוקלענין עקום.ישעיהו כז:אוְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן;מצצעקלתוןענין עקום ועוות8כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה).

עקרסגירה ומניעת הלידה:אברבנאל בראשית כט:לאוירא הכי שנואה לאההנה האמהות היו כלן עקרותאברבנאל בראשית כט שעקרה רוצה לומר עקר אותה ובדרך השגחתו סגר הבעד רחמה.

עקשעקום,מעוקל:דבלב:הדור עקש ופתלתול;ספרי האזינו שח:הדור עקש אמר להם משה לישראל עקמנים.רשיעקשעקום ומעוקל,כמו:ואת כל הישרה יעקשו (מיכה ג:ט),ובלשון משנה חולדה ששיניה עקומות ועקושות.

[וכן אותיות עקבתוספת קידומת כלשהי]:

זעקה/צעקהקריאת עזרה מתוך תחושת הגבלה,לחץ ומצוקה,כדוגמת:תהלים קז:ווַיִּצְעֲקוּ אֶל הבַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם.שופטים ד:גוַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה‘…וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה.שם ו:ווַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ.שמות ב:כגוַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ.ירמיהו מח:דנִשְׁבְּרָה מוֹאָב הִשְׁמִיעוּ זְּעָקָה.

[ובלשון חזל]:

עקםעיוות לכיוון מסוים:מגילה כד:– משנהכהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיוגמראעקומות,עקושותלא ישא את כפיו;רשיעקומותכפופות.עקושותלצידיהן.

עקץכמין קוץ הלוחץ ודוקר:סוכה לא:-לב.– לולב כפוף,קווץפסול;רשיקווץשיוצאין בשדרה שלו עוקצין כמין קוצין.

עקףעכוב/ערמומיות.ערוך(ערךעקף‘)– אין באין עליו פירוש בערמומיות;תוסהערוךבלי עכוב ודבר מונע.

[רשי הביא בקצרה בתחילת פרשת תולדות (בפירוש בשלו)את דרשת חזל למלה ויתרוצצו“]:רשי ברכה:כבויתרוצצועל כרחך המקרא הזה אומר דורשנידבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות.[במדרש אליהו זוטא מצאנו תיאור מפורט יותר של סכסוכם]:אליהו זוטא (איש שלום,פ יט תד) –אמר[לו]יעקב לעשושני עולמות יש לפנינו העולם הזה והעולם הבא,העולם הזה יש בו אכילה ושתיה משא ומתן לשאת אשה ולהוליד בנים ובנות,אבל העוהב אינו כןמיד כפר עשו בתחיית המתים,מה חיים שיש בהם רוח ונשמה מתים,שמתו מנין שיחיו.

[נראה לשלב את הסכסוך המתואר כאן עם האשמת עשיו הנלויעקבני זה פַּעֲמַיִם“.עשיו טוען שכל מגמת יעקב היא לזרוק עיכובים בפניו,למנוע אותו מלהתקדם.יעקב עונה לו שהוא אינו מכחיש שאכן מטרתו לעכב אותו,אמנם לא כמו שהוא חושב.יעקב מתאר לאחיו את שני העולמות העומדים לפניהם,את העולם הגשמי החולף והזמני,ואת עולם האמת,עולם הנצח.באחיזת עקבו מרמז הוא לו:תתבונן לפני שאתה מחליט להיכנס למרוץ לצמרתשל העולם הזה שיתפוס לך את כל חייך,ואת כל כוחך.הבה,נתעכב שנינו ונקדיש כמה שנים ללימוד דרכי האצל שם ועבר,ובסוף נקנה שנינו את שני העולמות.בכך נלך בדרך זקנינו,אשר הבטיח לו יתשכר ותמורה עקב צדקותו]:בראשיתכו:ד, הוְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵלעֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי.[כפי שפירש ראבע את ההבטחה לעיל]:ברכב:יח עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעתָּ;אבע עקב שכרבאחרית.[ומסביר הכתב והקבלה את סיבת כינוי השכר בשםעקב“]:הכתב והקבלהעקב וטעם הנחת שם עקבעל השכרכתבו המפרשים9בעבור שהוא בא בסוף המעשה כמו שהעקב בסוף הגוף,וכמוהו נקרא השכר אחרית,כמו:אם יש אחרית (משלי כג:יח).

[לסיכום,יעקב מציע בפני אחיו את הצד החיובי שבעיכוב את העקב /שכר שמחכה בסופו של דבר למי שאינו מבזבז את חייו בפזיזות על הבאי העוהז.יהי רצון שיזכינו השית להקדיש את חיינו למען תורתו הנצחית בעקביות,ועקב כך נזכה לבעולמות.אמן].


1[לשון חזל]:בק קיג. – רע אומר אין באין עליו בעקיפיןמפני קידוש השם.


2[כפי שמשמע מהמדרש לפי המפרשים]:בר סז:דויעקבניאת בכורתי לקח ושתקתי לוברכתי ושתקתי לו;תפארת ציוןהמדרש מפרש לתיבת ויעקבני מלשון עיכוב ומניעה,כמו:ולא יעקבם כי ישמע קולו (איוב לז)…לעכבני בכל עניני מלצאת עי אחיזתו בעקבו שעז שיהי תמיד דרכו למנעני.


3[כלשון רשי במקום אחר]:רשי מב י:יטבעקבהבמרמה,לשון:ויעקבני(בראשית כז:לו).


4רשי עמוס ב:יגמעיקתרגום של מציק.


5רשי תהלים סו:יאמועקהלשון מסגר וכל המעיק והמציק כמוהו.


6רשי תהלים נה:דעקתלמצוק.


7מצצ שופטים ה:ועקלקלותמלשון מעוקל ומעוקם.


8[ובגמרא מצינו עקלתוןעלקוים נטוים צמודים(זיגזג)]:בב קב:-קג:– מתני‘.האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך,היו שםסלעים גבוהין יטפחיםאינן נמדדין עמהבעי רבי ירמיה:כשיר[סלעים המפוזרים בצורת צמיד],מהו?כשורה[סלעים המפוזרים בשורה אחת ישרה]מהו?איצטדינין[סלעים המפוזבצורת קרני השור],מהו?דרך עקלתון [סלעים המפוזבצורת זיגזג],מהו?תיקו.[רשבם ותוסישנים שירטטו את העקלתוןכעין האות הלועזית W,ובמאירת עינים (חומ ריח:ג)צייר גם Z,שכולם מתארים קווים אלכסוניות הפונים לכאן או לכאן.וזל הערוך (ערךאיצטדינן‘)]:באיצטדינין מהו דרך עקלתון מהו פירוש איצטדינין אלכסון.[קצת משמע שהבין ששתיהן שאלה אחת,היינו שהמאפיין המיוחד של האיצטדי(ו)ן הוא סידור מושבי הצופים בצורה אלכסונית,והיינו ל‘ “עקלתוןהמורה על צורה זו (ויהיהאלכסון” = לעקלתוןבחילוף אותיות המבטא וחילוף מיקום אותיות).וראה פרבנו גרשום שפבצורה קצת שונה].


9[כגון ראבע הנל,והשוה גם רשי תהיט:יב].


Share this:


  1. WhatsApp

  2. More

  3. Telegram


  1. Email

  2. Print

  3. Share on Tumblr

©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486