• yehoshua steinberg

תצוה: ובהגיע טור כל אבן ואבן ~ יהושע שטיינברג

Updated: 5 days ago

תקציר המאמר:

בין בגדי הכהונה המפורטים בפרשת תצוה, התורה מצוה ליצור את חושן המשפט ולמלא אותו עם טורי אבנים יקרות.

מאמר השבוע מתמקדת במילה "טור", היינו במשמעותה המיוחדת בניגוד למילים נרדפות כמו "שורה". כדרכינו, אנחנו בוחנים את המילים האחרות בלשה"ק המכילות את שתי אותיות-היסוד של המילה, בנסיון לאתר מכנה משותף ביניהן. ובכך לנסות להבין מדוע בחרה התורה במילה זו בתיאור ייצור הכלי הקדוש הזה.


שמות כח:טו-יז - וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט... וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן.


בין בגדי הכהונה המפורטים בפרשת תצוה, התורה מצוה ליצור את החושן ולמלא אותו בטורי אבנים יקרות. במאמר שלפנינו נבחן את משמעותה המיוחדת של המלה "טור", בניגוד למלים נרדפות כגון "שורה" ודומיה. כדרכינו, נבחן מלים אחרות בלשון הקודש המכילות את שתי אותיות-היסוד של המלה ('טר') בנסיון לאתר מכנה משותף ביניהן. לאחר זאת ננסה להסביר מדוע בחרה התורה במלה זו בתיאור ייצור כלי קדוש זה.


מנחם במחברתו חבר את הפסוק הזה בערך 'טר', ופירש שהמלה "טור" מורה על סדר. בנוסף למלה "טור", חבר מנחם בערך 'טר' שלוש מחלקות נוספות.

1. מיני שמירה:

א. שמירת איבה: נחום א:ב - וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו; מצודת ציון - ונוטר - ענין שמירת איבה, כמו: לא תקום ולא תטור (ויקרא יט:יח). ירמיהו ג:ה - הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם; מצודת ציון - הינטור - ענין שמירה, כמו: נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים (שה"ש א).

ב. מטרת החץ - היורה זקוק לשמירה ולריכוז לבל יחטיא את המטרה: איוב טז:יב - וַיְקִימֵנִי לוֹ לְמַטָּרָה; ופירשו המפרשים שמשמעות המלה "מטרה" היא שמירה: מצודת ציון - למטרה - המורים בחצים יכוונו... והוא ענין שמירה, כי "משמרת" תרגומו מטרת, ויקרא כן ע"ש שהמורים שומרים להפיל בו. איכה ג:יב - דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵץ; אבן עזרא - כמטרא - א' במקום ה' הנקבה, והוא מגזרת נוטר.

ג. כלא ("חצר המטרה") - הכלואים נשמרים בבית הכלא, כמו שפירש רד"ק: ירמיהו לב:ב - וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה; רד"ק - בחצר המטרה - בחצר שהיו נשמרים שם האסורים. "מטרה" שרשו 'נטר' ענין שמירה, כמו: הינטור לעולם (יר' ג:ה). ותרגום "ויאסוף אותם למשמר" - לבית מטרא.


2. טירה (ארמון). דרשו חז"ל את המלה "טירה" מלשון נטירה ושמירה: במדבר לא:י - וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ; ספרי מטות פיסקא קנז - ואת כל טירותם, מקום שהיו נוטרין עבודה זרה שלהן; פירוש ר' דוד פארדו - מפרש מלשון 'נטר', וחסר פ' הפעל [היינו אות נ' של 'נטר'], כלומר בתי הכומרים הנוטרים חוקיהם.


בלשון חז"ל מצינו לשון "טירת התנור": כלים ה:ג - עטרת כירה טהורה טירת התנור... טהורה; אף טירה זו עשויה להיקף ולשמירת חומו של התנור: קונטרס הערות וביאורים שבת לו: - דעטרת הכירה הוא בנין שסביב הכירה שלא יצא החום ושל תנור מקרי טירה, והכל אחד ובתוספתא נמי קרי לשל כירה טירה, דקתני: טירת הכירה טהורה והיינו דשניהם עשויין לשמור החום.


3. טריות (לחות ורטיבות): שופטים טו:טו - וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה; מצודת ציון - טריה - לחה, כמו: וּמַכָּה טְרִיָּה (ישעיה א:ו). ודרשו במדרש ש"טריה" מורה על שלשה ימים: בראשית רבה צח:יג - וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה (שופטים טו:טו), מהו טריה? בר תלתא יומין. ויש לומר שגם משמעות זו שייכת לעניין שמירה, שתוך שלשה ימים עוד נשמרת לחות רטיבות ורעננות בבשר ובמאכלים אחרים.


כל ארבעת המחלקות בשרש 'טר' שהביא מנחם (שמירה / טירה / טריות / טור [תבואר בסמוך]) קשורות בדרך כלשהי לענייני שמירה ונטירה. אמנם משמעות "שמירה" משתנית במקצת בכל אחת משלושת המחלקות שכבר בדקנו עד כה, דהיינו: 1. שמירת טינה ("לא תטור"). 2. ריכוז והתמקדות (מטרת החץ). 3. אחיזה וסגירה ("חצר המטרה"). 4 אדיקות בדת (נוטרים עבודה זרה). 5. לחות (לחי טריה). ואכן שרש 'טר' סובל את כל המובנים הללו, כמבואר.


ברם, הזכרנו למעלה שפירש מנחם - במחלקה רביעית - את המלה "טור" כענין סדר, וכך תרגמה אונקלוס: שמות כח:יז - אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר; תרגום אונקלוס - ארבעה סדרין דאבן טבא סדרא. מה השייכות בין משמעות סדר לשאר הוראות שרש 'טר' העוסקות בשמירה? ונראה לומר שאף "סדר" ענינו בעצם שמירה, כדלהלן. אחד מהמקורות למלה "סדר" לדעת רד"ק הוא "שדרות", המורה על מערכות מסודרות של שומרים וחיילים: דה"ב כג:יד - וַיּוֹצֵא יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת פְּקוּדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוֹצִיאוּהָ אֶל מִבֵּית הַשְּׂדֵרוֹת; מצודת דוד - הוציאוה אל מבית השדרות - מבפנים למערכת השומרים לבל תמלט. "שמירה" ו"סדר" אחים הם; הן ביחס למערכת השמורה ומסודרת בעצמה, והן בקשר לתפקיד השומרים לשמור מפני חדירת זרים מבחוץ, ובריחת העצורים מבית, כגון כאן. כמו כן, כל סדר מצריך שמירה למען יעמוד על מתכונתו, כגון נקיון, עריכה וארגון. כך האבנים בחושן היו מסודרות ושמורות בשורות נאות.


סקר של שרשים בעלי האותיות 'טר' מגלה שכולם קשורים לענייני סדר ושמירה, ואלו הם:

1. שטר. 2. קטר. 3. אטר. 4. עטר. 5. טרק / תרקס / טרקלין. 6. חטר. 7. מטר. 8. פטר.

שטר - א. "שוטר": כאמור, השומרים היו ערוכים במערכת שאפשרה את אחיזת האסירים שבפנים לבל יברחו, ואת עצירת פולשים לא רצויים מבחוץ לבל יכנסו. תפקיד דומה יש גם לשוטר, ומטעם זה המלה "שוטר" מתורגמת "סרך" (תפיסה / אחיזה) בכל מקום במקרא: שמות ה:ו - אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו; תרגום אונקלוס - ית שלטוני עמא וית סרכוהי - שכן מתפקידי השוטר לתפוס ולחבוש את העבריין.


ב. "שטר חוב": ר"י מיגאש פירש שהמלה "שטר חוב" בלשון חז"ל שייכת אף היא לענייני שמירה: ר"י מיגאש - פירוש שטרא מלשון שמירה לפי שהשטר שומר הדבר שלא ישכח.

קטר - ענין סגירה וקשירה. רש"י מביא מהמדרש שהשם "קטורה" (כינוי לְהָגָר) מורה על קשירתה וסגירתה: בראשית כה:א - וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה; רש"י (ת"ד): קטורה - זו הגר ונקראת קטורה... שקשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם.

אטר - לשון תפיסה, סגירה ועצירה: תהלים סט:טז - וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ; רש"י - ואל תאטר - ואל תסגור עלי; מצודת ציון - תאטר - ענין סתימה וסגירה, ודוגמתו: אטר יד ימינו (שופ' ג:טו); המדריך המספיק (ערך 'אטר'): ובכתוב: אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ (שופ' ג:טו), וממנו: וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ (תה' סט:טז) - לא תסגר ולא תתפוש אותי, כי יד הימין של האטר היא כאלו תפושה ונעצרת בתנועה.

עטר - לשון היקף וסיבוב / סגר ושמירה, כגון: תהלים ח:ו - וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ, שם קג:ד - הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים. בעל השרש ישע הציע קירבה בין 'עטר' ל'טר': שרש ישע (ערך 'עטר'): אולי מלשון 'טר' - ענין סיבוב, נטירה ושמירה... נשמר המעוטר, שצבאו שומר עליו. מוסיף בעל השרש ישע שמצינו את המלה גם בהקשר צבאי הפוך, היינו שמקיף ומסובב את האויב, כגון: ש"א כג:כו - וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם.

טרק (ארמית) - מהוראת סגירה ושמירה, כדוגמת: ברכות כח. - אמר להו רבי עקיבא לרבנן: טרוקו גלי [סגרו את הדלת], דלא ליתו [יכנסו] עבדי דרבן גמליאל. אף לשון "טרקס" (טרק בתוספת אות ס') מציינת כותל או שער שעניינם סגירה: יומא נא: - במקדש שני, כיון דלא הואי אמה טרקסין [כותל]; ברכות לה: - דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון. רש"י - דרך טרקסמון - דרך שערי החצר והבית. ונראה עוד, שאף המלה "טרקלין" (טרק בתוספת אות ל') שייכת לענייני שמירה, כמו שכתב הרמב"ם ש"טרקלין" הוא "ארמון של מלך" - המקום השמור ביותר במדינה (מעין "טירה" שהזכרנו לעיל): עירובין ו:ו - חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד; פהמ"ש לרמב"ם - טרקלין, אולם רחב ידים והם ארמנות המלכים; אם כן גם שרש 'טרק' בארמית על הטיותיו השונות נגזר משרש 'טר', והוראת היסוד של כל נגזריו היא שמירה.

חטר - מקל. שייך להוראת סדר שהזכרנו לעיל. השופט משליט סדר חברתי על ידי משפטו, אולם דרושים לו כלים לאכוף את משפטו כך שישמר הסדר והצדק, המקל הינו אחד מאותם כלים כמו שכתב הרי"ף: רי"ף סנהדרין ז: - ואלה המשפטים... אלו כלי הדיינין. מאי ניהו? חוטרי, וסנדלי, שיפורי ורצועי; רבינו יהונתן מלוניל - חוטרי, להכות מי שממרה על דברו. החוטר הוא גם שבט (שרביט) המלוכה של מלך המשיח לדעת רש"י: ישעיהו יא:א - וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי; רש"י - חוטר - שבט מלוכה. שפיטת העם באותו שרביט היא חלק מתפקידיו של המשיח: שם יא:ד - וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו.

מטר - את שרש 'מטר' בהוראת גשם יש לפרש מטעם שמירה משני הביטים: 1. כפירושו של מנחם ל"טרי" (לח ורטוב), לפי שהמטר שומר על לחות וטריות הצמחים, ועל בריאות כל חי בכלל. 2. תרגומנא הציע קשר בין 'מטר' ל'נטר' מפאת הוראת ייחול וצפייה, המתנה ושמירה (הוראה שלא הזכרנו עד עתה), שהרי אין פעולה טבעית למהר את ביאת הגשמים, רק מייחלים ומחכים להם, כמשלו של איוב: איוב כט:כג - וְיִחֲלוּ כַמָּטָר לִי וּפִיהֶם פָּעֲרוּ לְמַלְקוֹשׁ; מלבי"ם - ויחלו כמטר לי, כמו שהצמחים שואפים למטר שהוא חייהם.

פטר - כעת הגענו לשרש המורה לכאורה על היפך הסגירה: הוראת 'פטר' היא פתיחה, כגון: שמות יג:ב - פֶּטֶר כָּל רֶחֶם. ברם, מסביר אברבנאל שהרחם היה נטור וסגור עד שנפתח על ידי הולדת הולד הראשון: אברבנאל שם יג:א - פטר כל רחם שמפני שהאשה קודם שתלד כאלו רחמה סגור, וקרא הלידה הראשונה ממנה פתיחת רחם ופטר הוא מלשון: פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן (משלי יז:יד). ויש להסביר מלה זו נוטריקון, "פֶּה-טר" - פתיחת ה"פֶּה", השער של המקום הנטור והסגור.


סיימנו לבאר את נגזרי שרש 'טר' המורים על שמירה וסגירה דווקא במלה "פטר" המורה על פתיחת הסגור. וכך היא דרכה של תורה, שמיד עם סיום מסכת אחת פותחים דף חדש וממשיכים מחיל אל חיל. יהי רצון שנזכה למלכות חוטר בן ישי ולמשפט הטורים, במהרה בימינו אמן.


©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486