Article abstract:
Parashat Beshalach is the portion of the Exodus and the Splitting of the Red Sea; it is also the portion of the Manna, the heaven-sent bread.
What does the word "Manna" mean? At first blush, the answer is straightforward, since the Torah says, "And each one said to his brother 'man hu'? – because they did not know what it was," meaning מן means "What". Many commentators indeed explain so, such as Rashbam who explained that מן is "what" in the Egyptian language. However, there are at least four other distinct opinions amongst the early commentators.
Per our practice, we examine in this article the gamut of other words in the Holy Tongue containing the string מן, in an attempt to determine if a common core meaning emerges, hoping to thus find a clue to the underlying import of the word, and ultimately the relevance of the miraculous Manna to our lives even today.
Parashat Beshalach recounts the story of the Exodus from Egypt and the Splitting of the Red Sea. In addition, the heavenly manna that our forefathers ate in the desert is mentioned for the first time in this week's Parashah.[1] In this article we attempt to determine the precise meaning of this word, by investigating and comparing other words in Leshon Hakodesh bearing the two-letter string "מן".
וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא (שמות טז:טו).
The Children of Israel saw it and they said to one another מָן הוּא, because they did not know what it was (Ex. 16:15).
We find various opinions in the commentaries as to the meaning of the term מָן, as follows:
A. What: Many commentators explain that מן means “what” in the Egyptian language. R' Yosef Bechor Shor writes: "הוא מָן - I believe that מָן in the Egyptian language is equivalent to מה (what) in Hebrew, and they asked each other הוא מָן - 'what is this?', because לא ידעו מה הוא – they did not know what it was."[2]
B. An [unknown] species: Ribag interprets the word slightly differently, explaining that the root of מן is מין, species. The verse therefore states: “They called it מן, species, because they didn’t know which species it was [to call it by its proper name].”[3]
C. A Gift: R’ Bachya explains that מָן comes from the word מָנָה, a portion of food, meaning to say, a מתנה, a gift. Cognates of this word are found elsewhere in the Bible, as in מָנָה אַחַת אַפָּיִם, a double portion (I Sam. 1:5) and לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה, It was a gift for Moses (Lev. 8:29). The Torah therefore explains: They didn’t know what it was, therefore they called it a gift from heaven. They didn't give it a specific name, because they did not grasp its nature.[4]
D. A set amount: RSRH adds to the meaning of מנה [portion] the idea of a regular, set allotment: RSRH (Ex. 16:15) - “מן הוא from the root מנה, setting a certain quota for a specific measurement, similar to the words מנה, מנת, and מן: A fixed portion for each person.” RSRH (Ex. 16:31) - The Jewish people called it מן - a מנה, a gift given from God's hand.”[5]
E. Preparation; readiness: Ibn Ezra translates מן as something that is ready / prepared - הזמנה / זמינות. The food fell from heaven prepared, ready to be eaten:[6]Ibn Ezra (Ex. 16:15) - "מן הוא - as in: מַן יִנְצְרֻהוּ, prepared to protect him (Ps. 61:8), and as in: Hashem prepared [וַיְמַן] a large fish (Jonah 2:1) - similar to the word זימן, prepared."[7]
The Midrash also interprets מן as prepared: Midrash Sechel Tov (Ex. 16:15) - "The Jewish nation saw it and said to one another מן הוא, it is food prepared for us. A similar usage is: Hashem prepared [וַיְמַן] a large fish (Jonah 2:1), and: God prepared [וַיְמַן] a worm (Jonah 4:7). The root of the word are the letters מ נ."[8]
Arizal[9] also agrees that the meaning of מן is preparation, but he explains the verse allegorically, referring to marriage: Sefer HaLikutim (Eikev 8) - “He afflicted you and made you hungry and He gave you the מן (Deut. 8:3) - This means He prepared a wife for you,[10] as in the verse וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ, The king prepared (Dan. 1:5).[11]
A concept closely connected to זמין(prepared) is שמירה (protection); for something cannot be considered "ready and prepared", unless it is protected and safe.[12] F. Preparation of food: In contrast to the commentary of Ibn Ezra mentioned above (that מן means prepared / ready), Rashi (et. al.) adds that מן implies prepared food in particular: Rashi (Ex. 16:15) - “מן הוא - it is prepared food, as in: the king prepared [וַיְמַן] food for them (Dan. 1:5).”[13]
Rashi's approach that מן means prepared foods, seems clearly to be based on the Talmud: Succah 39b - "How do we know that מן means food? Because Scripture states: the king prepared [וַיְמַן] food for them (Dan. 1:5).”[14] This implies that the primary meaning of וימן is particularly associated with food.
However, in Rashi’s own commentary on Daniel, he writes simply "וימן means prepared,"[15] omitting the word “foods.”[16] It emerges that in one context, Rashi defines מָן as preparation of food, and in another context as preparedness alone.
Similar (but not identical) to the two definitions we find in Rashi, we also find two definitions in Menachem (entry מן, #2). He includes four verses in this category, the first two referring to preparation, and the second two related to the food known as manna.[17]
The question that needs clarification: What is the precise implication of the word מָן? Does it refer to the food itself (meaning portion, as in C., D. above, citing R' Bachya and RSRH), or the preparedness / readiness of that food (E., citing Ibn Ezra)? From Rashi as cited above (F.), it seems that מָן does not intrinsically mean food, unless already implied in the context of the verse. Even in his commentary on the aforementioned passage in the Talmud, Rashi writes: "The verse is referring to a meal... 'the king gave them sustenance.'"[18]
We may interpret Chazal's interpretation in a similar way. Although the Talmud tells us that וימן means food, this does not necessarily indicate that this is the exclusive meaning, just as other words explained as denoting food in the Talmud do not exclude additional meanings, as can be seen in the following examples:
1. Regarding the word חק, the Talmud (Beitza 16a) says: "How do we know that חק means food? Because Scripture states:They ate their portions [חֻקָּם] that Pharaoh gave them… (Gen. 47:22).”[19]
2. Similarly, elsewhere in the Talmud (Sanhedrin 108b): “How do we know that טרף means food? Because Scripture states: Allot me [הַטְרִיפֵנִי, whose root is טרף] my daily bread (Prov. 30:8).”[20]
The words טרף and חק undeniably have other meanings, in addition to food. The Talmud is therefore teaching us that one of the meanings of these words is food, in certain contexts. Likewise in our case, although the Talmud states that וימן means preparingfood, this by no means excludes other definitions.
Therefore, we may conclude that Rashi indeed agrees with Ibn Ezra, that the primary meaning of מן is preparedness. But it can also be translated to prepared foods as a borrowed expression, when this meaning fits the Scriptural context.
In summary, we have seen the following translations of מן (aside from those who translate it simply as "what" / "an unknown entity"): 1. a gift; 2. a set, fixed amount; 3.preperation / readiness; 4. guarded, protected.
We note that there are many other words with the letters מן as part of their root, which seem to share similar definitions to the four major interpretations outlined here.[21] These words include:
ימין (right [hand]) - Because the right hand is usually the stronger one, this word often connotes readiness / preparedness, as in the following examples: 1) Isa. 63:12 - Who gave His glorious hand to Moses' right [לִימִין מֹשֶׁה]?; Rashi - “Whenever Moses needed God's help, God's ‘right hand’ was ready / prepared at His right side.”[22] 2) Ecc.10:2 - the wise man's heart is to his right [לִימִינוֹ]; Rashi - “His wisdom is prepared for him to direct him on the path that is good for him.”[23] 3) Prov. 27:16 - to hide her is like hiding the wind. And the oil of his right side [יְמִינוֹ] will call; Ibn Ezra - “The right hand is prepared for everything, therefore it states, the oil of his right side.”[24] 4) Ex. 13:16 - It will be for a sign on your hand; Chizkuni - “The right hand is prepared for everything…”[25] 5) Malbim (Lev. 4:6) - “ימין means prepared, as in: Hashem prepared [וימן] a fish… [and]: who prepared [מנה] your foods (Dan.1:10).”[26]
מיומן (literally: rightmost; figuratively: prepared / accustomed) - 1) Chulin 91a - “הירך המיומנת שבירך; R’ Gershom - “’the thigh’ - This means the rightmost thigh.”[27] 2) Ps. 16:8 - it never leaves my right side [מִימִינִי]; Midrash Ps. 16:8 (Buber) - “This tells us that David was accustomed to studying Torah.”[28] 3) Zevachim 53a - “He dips his right finger, which is מיומנת, into the blood that is in the utensil”; Rashi - “The finger that is accustomed to working…”[29] 4) Ps. 45:5 - May your right hand [יְמִינֶךָ] guide you to awesome deeds; Rashi - “Your right hand should wage awesome wars, the right hand that is skilled in warfare.”[30]
מזומן (prepared, availability) - For example, in the following verses:[31] Ezra 10:14 - to come at fixed times [עִתִּים מְזֻמָּנִים]; Metz. Tzion - “מזומנים - prepared and permanent,[32] as in: בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, established times (Neh. 13:31).”[33] Aruch Hashalem (entry זמן) explains that מזומן means to be prepared at a scheduled time and is derived from the word זמן.[34]
ממונה (a clerk or a supervisor, ensuring safeguarding / readiness) - Guarding something is a prerequisite to its availability, as explained above. For example, Dan. 1:11 - the steward whom the chief officer מִנָּה to Daniel; Ibn Ezra - "The translation of אֲשֶׁר מִנָּה is appointed. In the language of the Rabbis, ממונה, someone appointed to be in charge.”[35]
טמן (hidden / safeguarded / protected) - An illustration of this meaning is found in the Midrash: Midrash Lekach Tov, Ex. 22:6 - “The safeguarding [שמירה] of money is only when [buried] in the ground. But if someone gave him [money] on Friday before Shabbos, when there was no time to hide it [להטמינם], he is exempt.”[36] And again in Rashi: Ex. 33:21 - Behold, I have a place…; Rashi - “A hiding place prepared [מוכן להטמנה] to be safe from dangers.”[37]
כמן (treasure / hiding) - A synonym to הטמנה, meaning guarded treasure, this word relates to מן, prepared, because guarding is a prerequisite to availability, as explained above. 1) Ezek. 11:43 - treasuries [מִכְמַנֵּי] of gold and silver; Radak (entry כמן) explains that כמן is equivalent to טמן.[38] 2) Bartenura, Maasrot 4:1 - “safekeeping [הַמְכַמֵּן] produce in the ground is equivalent to המטמין פירות, to bury produce, so it will ripen.”[39] 3) Onkelus Deut. 19:11 renders He [hid and] ambushed [וְאָרַב] him[40] as ויכמון ליה.[41]
סימן (treasures) - This word is the Targum of מטמון, the Aramaic word for concealed treasure. Again, guarding is a prerequisite to availability, as explained above. 1) Gen. 43:23 - Your God and the God of your fathers gave you a treasure [מַטְמוֹן] in your bags; Onkelus - “He gave you a סימן, treasure.” 2) Deut. 33:19 - They will be nourished by the wealth of the sea, and from the treasures [טְמוּנֵי] concealed in the sand; Onkelus - “וסימן דמטמרן בחלא, treasures concealed in the sand.” 3) Isa. 45:3 - I will give you treasures of darkness and concealed wealth [וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים]; Targum Yonatan - “וְאֶתֵּן לָךְ אוֹצְרִין דַחֲשׁוֹךְ וְסִימָן דְמִטַמְרָן.”[42]
ארגמן (colored wool) - The Sages divide this word into two words - ארג מן: Num. Rabba 12:4 - “ארגמן (in Song 3:10) - ‘the Holy One, blessed be He created it [the sun, which is represented by ארגמן] to weave מן, food, for creation. מן is fruits and bread, as it says: the king gave... (Dan. 1:5); Maharzu - “Produce grows in a pattern similar to a woven cloth, with threads weaving under and over each other.”[43]
אמן (dependability, trustworthiness) - God sent the manna in fixed, measured portions for each individual (as explained by RSRH [Ex. 16:15, cited above]), and the manna fell every day without fail. This is similar to the verse's description, in this week's portion, of Moshe's hands spread out in prayer, described as ידיו אמונה: Ex. 17:12 - his hands were אֱמוּנָה until sunset; Ramban explains that אמונה in this verse means reliable, firm and strong: The explanation of ויהי ידיו אמונה, that his hands were firm and held high, as in: וַאֲמָנָה עַל הַמְשֹׁרְרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, the singers were trustworthy each day (Neh. 11:23) and as in: אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה, we make a pact of faith (Neh. 10:1) - an everlasting covenant. And it is written: הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, I will place him like a nail in a trustworthy place (Isa. 22:23).[44]
While the daily appearance of the physical manna stopped when the Jewish people entered the Land of Israel, the lessons of the manna remain forever. We must know that all sustenance that comes our way was addressed to us specifically. The Holy One, Blessed is He appoints for each person the portion he needs. The portions are fixed, prepared and guarded: we only need to ask for it, and God will give it to us, as Scripture states: Ps. 81:11 - I am Hashem your God who took you out of Egypt, open your mouths [to request] and I will fill them; Radak - “I am Hashem your God. Recognize My existence. Remember the goodness that I did for you when I took you out of Egypt. Open your mouths to ask, and if you listen to Me, I will fulfill all your desires.”[45]
[1] המלה מופיעה בפרשת בשלח יותר מבכל פרשה אחרת (ה' פעמים בפרשתינו: שמ' טז:טו, לא, לג, לה [פעמיים]. לעומת ה' פעמים בכל שאר הפרשיות ביחד: במ' יא:ו, ז, ט [בהעלתך]. דב' ח:ג, טז [עקב]). [2]מלבד מדברי ר"י בכור שור, מעין פירושו מופיע בפירושי ראשונים אחרים: הדר זקנים - כי לא ידעו מה הוא. כלומר בלשון מצרי מָן כמו מה בלשון עברי. חזקוני - מָן הוא - מָן בלשון מצרי כמו מה בלשון עברי. רשב"ם - ויאמרו איש אל אחיו מן הוא - לפי שלא ידעו מה הוא... ואני אומר מן הוא תרגומו של מי ולפי שהוא לשון מצרי ובאותו לשון היו רגילין שהוא כמו מה... ויש שפירשוה כלשון "מֵאַיִן", בדומה ל"מנן" בארמית: ר' חיים פלטיאל - ויאמרו איש אל אחיו מן הוא. לשון שאלה הוא כלומר מאין הוא זה דמאין מתרגמי' מנן. רבינו חננאל[(מצוטט בר' בחיי]): כתב "מן הוא", כלומר: מאין הוא, לפי שלא ידעו מה הוא. [3] ריב"ג (ערך 'מין') - [וישר בעיני לומר שהם קראו את המן מן הענין הזה ר"ל שבעבור שראו דבר שלא ידעוהו ולא ראוהו ולא ידעו איך יקראוהו] ואמרו מן הוא כלומר מין הוא מן המינים ולא נדעהו. [4] רבינו בחיי - מן הוא. מלשון: מָנָה אַחַת אַפָּיִם (ש"א א:ה), וכן: לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה (ויקרא ח:כט), ועל כן נותן הכתוב טעם: כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, כלומר מפני שלא ידעו מה הוא קראוהו מתנה מן השמים, ולא קראוהו בשם מיוחד, כי לא היו יודעים מהותו. [5] רש"ר הירש שמ' טז:טו - מָן הוא - משרש 'מנה': לקבוע מִיכסה ידועה של דבר עבור תכלית ידועה. ומכאן "מנה", "מנת", "מן": מנה קצובה לאיש. רש"ר הירש (שם פסוק לא) - ד"ה ויקראו בית ישראל את שמו מן - 'מן': 'מנה' שנתנה מיד ה'.ובהכתב והקבלה כתב שענינם של מן ומנה הוא חשיבות, כמו מנון / ינון: הכתב והקבלה שמ' טז:טו - מן הוא... יתכן דברי רנ"ו שהוא לשון חשיבות כמו: וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן (משלי כט:כא), לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ (תה' עב:יז) - שהוא לרש"י חשיבות שררה. ומזה: מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים (דנ' א:יא), מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים (דה"א ט:כט) - שהוא מנוי פקידות גדולה ושררה. כי בראותם אותו לא ידעו לכנותו בשם, לפי שהיה דבר נכבד ועינו כעין הבדולח יורד משמים, לא עלה על לבם כלל שירד לאכילה, וע"ז אמר הכתוב: כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, כלומר לא ידעו מה טבעו... קראו בתמהון לבב מן הוא... כלומר דבר חשוב הוא. [6] כך פירש גם ר' בחיי במקום אחר: ר' בחיי דב' ג:כז - קרא מזון... "מן" ע"ש ההזמנה שבא להם מזומן בכל יום. [7] אב"ע שמ' טז:טו - מן הוא - מטעם: מַן יִנְצְרֻהוּ (תה' סא:ח). וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל (יונה ב:א). כטעם זימון. כך ב"פירוש הקצר"; וב"פירוש הארוך": אב"ע שמ' טז:טו - מָן הוא - מגזרת: אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם (דנ' א:י). [8] שכל טוב (בובר) שמות טז:טו - ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא. מזון מזומן לנו הוא, ודומה לו: וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל (יונה ב:א), וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת (שם ד:ז), יסוד המלה מ' נ'. [9] ספר הליקוטים לאר"י ז"ל (עקב פ' ח) - וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן (דב' ח:ג), פירוש, כשהאכילך את המן, דהיינו שזימן לך אשה, וזהו מן מלשון: וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ (דנ' א:ה). [10] [פירוש, המן הוא "הלחם אשר נתן ה' לכם" (שמ' טז:טו), ומצאנו שהלחם רומז לנישואין]: שמ' ב:כ - קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם; רש"י - שמא ישא אחת מכם, כמה דאת אמרת: כי אם הלחם אשר הוא אוכל (בר' לט:ו). [11] רש"ר הירש בפירושו לתהלים הציע שילוב בין הוראת זמינות של "מן" להוראת חלק: רשר"ה תה' עח:כג-כה - וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן - 'מן' במלוא מובן המלה, היינו כמה שמינה וזימן להם, כמנת חלקם מאת ה'. [12] מכאן נובעת לשון "ממונה" (משרש 'מן' לדעת מנחם) במובן פקיד / אחראי. תרגומה של "פקיד" / "פקודה" הוא "מני" / "ממנה", וכן פירשוה המפרשים, כגון: בר' מ:ד - וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים; ת"א - ומני רב קטוליא. במ' לא:יד - וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל; ת"א - ורגיז משה על דממנן על חילא; רש"י - פקודי החיל - ממונים על החיל. ירמ' לז:יג - וְשָׁם בַּעַל פְּקִדֻת וּשְׁמוֹ יִרְאִיָּיה; רש"י - ושם בעל פקידות - ממונה לשמור שלא יצא איש. נחמ' יא:יד - וּפָקִיד עֲלֵיהֶם זַבְדִּיאֵל; רש"י - פקיד - ממונה. וכן פירשו לשון "מינוי" / "ממונה" בעברית כלשון פקידה / הפקדה, כדוגמת: דנ' א:יא - הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים; אב"ע - פירוש אשר מנה כמו הפקיד, ובלשון חכמים: ממונה; מצ"צ - אשר מנה - אשר הפקיד, כמו: וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים (דה"א ט). [13] רש"י שמות טז:טו - מן הוא - הכנת מזון הוא, כמו: וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ (דניאל א:ה). [14] סוכה לט: - בִּכְדֵי מָן שָׁנוּ. מאי משמע דהאי מן לישנא דמזוני הוא - דכתיב: וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ וגו' (דניאל א:ה). וכן משמע מקושית הזוהר: זוהר ב:מז,ב-מח,א - וַיְמַן ה' דָּג (יונה ב:א). וימן כמו דאת אמר: וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר (דנ' א:ה), מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם (דנ' א:י) [לשון נתינת מנת אוכל]. האי קרא הכי מבעי ליה [מקרא זה כך היה צ"ל]: וימן ה' את יונה לדג, דהוא מנה הוא דמשדר ליה [שהוא (יונה) מנת האוכל ששלח ה' לדג]! [15] דנ' א:ה - וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ; רש"י - וימן - ל' הזמנה. [16] וכן באיזכורים אחרים של פועל 'מנה':יונה ד:ו - וַיְמַן ה' אֱלֹהִים קִיקָיוֹן; רש"י - וימן - לשון הזמנה. דנ' א:י - אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם; רש"י - אשר מנה - אשר הזמין וסיפק. [17] וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל (יונה ב:א); אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם (דנ' א:י); מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ (שמ' טז:טו); וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן (שמ' טז:לא). [18] רש"י סוכה לט: - וימן להם המלך - בצרכי סעודה משתעי קרא בדניאל: וימן המלך - ויפרנס המלך. גם בתהלים פרש"י מעין כך: תה' סח:כד - לְמַעַן תִּמְחַץ רַגְלְךָ בְּדָם לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ; רש"י - מנהו - תהיה פרנסתו כדאמרינן, מאי משמע דמן לישנא דמזוני הוא? דכתיב: אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וגומר (דניאל א:י). סובר רש"י (ראה דעות שונות במפרשים שם) שהענין שם הוא ג"כ אכילה ותזונה, וכדעת מצ"ד שם:מצ"ד - מנהו - הכנת מזון כ"א מלשון כלביך יהיו ניזון מדם אויביך כי ילוקק דמם בלשונו. [19] ביצה טז. - כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב (תה' פא:ה). מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני הוא - דכתיב: וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה. מר זוטרא אמר מהכא: הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי. [20] סנהדרין קח: - וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ (בר' ח:יא)... מאי משמע דהאי טרף לישנא דמזוני הוא - דכתיב הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי. [21] המלה "רימון" אינה נמנית כאן, לפי שבפשטות שרש המלה הוא 'רום', והאות נ' אינה מן השרש, כמו שכתב ברכת שלום (לבעל הסולם, דף צרח), וכן פירש בלקט יושר (עמ' 121): רימון רמז לכסא הכבוד, כי רימון מלשון רם ומרום. וראה גם מתיבתא - קידושין פא:(א), הערה יא. [22] ישע' סג:יב - מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ; רש"י - בכל עת שהיה צריך לעזרתו של הקדוש ברוך הוא היה זרועו מוכן לימינו. [23] קהלת י:ב - לֵב חָכָם לִימִינוֹ; רש"י - לב חכם לימינו - חכמתו מזומנת, להטותו אל דרך המיומנת לטובתו. [24] משלי כז:טז - צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא; אבן עזרא - ובענין שהימין מוכנת לכל דבר אמר ושמן ימינו. [25] שמ' יג:טז - וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה; חזקוני - לפי שהימין מזומנת לכל דבר ומושיטין אותה בכל מקום. [26] מלבי"ם ויקרא ד:ו - שם ימין נקרא מלשון הזמנה: וימן ה' דג, או מענין: אשר מנה את מאכלכם. [27] חולין צא. - אמר רבא, אמר קרא: הירך - המיומנת שבירך; רבינו גרשום - המיומנת שבירך. כלומר שהוא ימין. [28] מדרש תהלים (בובר) טז:ח - כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט - מלמד שהיו דברי תורה מיומנין לדוד. [29] זבחים נג. - וטובל באצבעו הימנית המיומנת שבימין מן הדם שבמזרק; רש"י - המיומנת שבימין - אצבע הרגילה למלאכה ולא שאר אצבעות מוכנות להושיט ולטבל. [30] תה' מה:ה - וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ; רש"י - תורה אותך טכסיסי המלחמה לעשות ימינך נוראות... ימין המיומנת להלחם. חז"ל גם דרשו שמות בעלי אותיות "מן" של אישים המוזכרים במקרא מלשון "מיומן" ו"ימין", כגון: סוטה לד: - וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק (במ' יג:כב). תנא: אחימן - מיומן שבאחיו; רש"י - מיומן - גבור שבהם כמו שיד הימין חשובה מן השמאל. שכל טוב (בובר) בראשית מו:יז - וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה (בר' מו:יז). כדכתיב: מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ (שם מט:כ), מיומנת עליו. שכל טוב (בובר) בראשית מו:י - ובני שמעון... וימין - מיומן למלחמה. מדרש אגדה (בובר) פינחס פרק כו - אביו קרא לו בנימין - בן מיומן. [31] ובלשון חז"ל, מצינו לשון זימון במובן של ייחוד וזימון מקום מוגדר לשימוש מסוים, ובמובן של הכנה כללית, (דבר המוכן בכל עת ובכל מקום): 1. ייחוד וזימון מקום: שבת י: (עם פירוש מתיבתא)- הזמינו הזמין מקום לבית הכסא מהו מה דינו לענין אמירת דבר שבקדושה בתוכו האם יש זימון הזמנה לבית הכסא ומחמת ההזמנה נאסר לומר בו דבר שבקדושה או אין זימון לבית הכסא. ומורה המלה גם על: 2. הכנה כללית: ברכות נז. - הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו; רש"י - פרנסתו מזומנת - כנחש שעפר לחמו, ומצוי לו בכל מקום. [32] וכן תרגם אונקלוס את המלה "נכונים": שמ' יט:יא - וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; ת"א - וִיהוֹן זְמִינִין. [33] עזרא י:יד - יָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים; מצ"צ - מזומנים - ענין הכנה וקביעות, כמו: בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת (נחמיה יג:לא). [34] וכעין שתי ההוראות של המלה "עת", המורה על זמן מסוים מחד, ועל מוכנות וזמינות מאידך, כפירוש המלה "עתי": וי' טז:כא - וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה; ת"א - וישלח ביד גבר דזמין למהך למדברא; רש"י - איש עתי - המוכן לכך מיום אתמול. כריתות יד. - עתי - במזומן; רש"י - במזומן לו - שיזמנוהו מאתמול להוליך השעיר. [35] דנ' א:יא - הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים; אב"ע - פירוש אשר מנה, כמו הפקיד, ובלשון חכמים "ממונה". וכן "ממונים": מצ"צ דנ' א:יא - אשר מנה - אשר הפקיד, כמו: וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים (דה"א ט:כט). [ר"י נחמיאש הוסיף (בפירוש השני שלו המצוטט כאן) שאף המלה "מנון" נגזרת מלשון "מנוי"]: משלי כט:כא - וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן; ר"י נחמיאש - מנון מגזרת אשר מנה את מאכלכם (דנ' א:י) כלומר ואחריתו יהיה פקיד וממונה על בית אדוניו. [36] שמ' כב:ו - כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר; פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) - אין שמירה לכסף אלא בקרקע, אבל נתנם לו ערב שבת שאין מספיק להטמינם בקרקע פטור. [37] שמ' לג:כא - הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר; רש"י - יש מקום מוכן לי לצרכך שאטמינך שם שלא תזוק. [38] יחזקאל יא:מג - בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף; רד"ק (ערך 'כמן') - פירוש מטמוני. [39] מעשרות ד:א - הַמְכַמֵּן בָּאֲדָמָה; רע"ב - המכמן באדמה - המטמין פירות... כדי שיתבשלו. ושמא נקרא צמח ה"כמון" כך על שם מוכנתו, שנחבט בקל, כמו שפירש רש"י: ישעיה כח:כז - בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט; רש"י שם פסוק כט - הכמון והקצח... לפי שהם נחבטין בקל. [40] כדוגמת: הושע ז:ו - קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם; רש"י - לבם בארבם - הכינו והזמינו את לבם במעשה אורב שלהם. [41] דב' יט:יא - וְאָרַב לוֹ; ת"א - ויכמון ליה. וכן בתלמוד: סנה' כט. - הכמין לו עדים אחורי גדר; רש"י - הכמין - החביא, כמו: וְאָרַב לוֹ (דב' יט) - ויכמון. [42] בר' מג:כג - אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם; ת"א - יהב לכון סימן בטועניכון. דב' לג:יט - כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל; ת"א - ארי נכסי עממיא ייכלון וסימן דמטמרן בחלא. ישע' מה:ג - וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים; ת"י - וְאֶתֵּן לָךְ אוֹצְרִין דַחֲשׁוֹךְ וְסִימָן דְמִטַמְרָן. [43] במ"ר יב:ד - מרכבו ארגמן (שה"ש ג:י) - זה השמש... שיצרו הקב"ה לארוג מָן לבריות. ואין מָן אלא פירות ומזונות, כמה דתימא: וימן להם המלך וגו' (דנ' א:ה); מהרז"ו - לארוג מן - שהפירות והתבואה גדלים בדמיון אריגה ממש בגידים וחוטים, זה תוך זה. [44] שמ' יז:יב - וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ; רמב"ן - וטעם ויהי ידיו אמונה - שהיו עומדות וקיימות ברוממותן, כלשון: וַאֲמָנָה עַל הַמְשֹׁרְרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ (נחמיה יא:כג), וכן: אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה (שם י:יא), דבר קיים בברית, וכן: הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן (ישעיה כב:כג), חזק. [45] תה' פא:יא - אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ; רד"ק - אנכיה' אלהיך. תכירבדעתךמציאותיותזכורהטובהשעשיתיעמךשהוצאתיךמארץמצרים. הרחבפיךלשאול, וכלמשאלךאמלאאםתשמעלי.