• yehoshua steinberg

Bo: I Desire it ‘Na’ Now, Even Half-Baked ~ Yehoshua Steinberg

Bo: I Desire it נא Now, Even Half-Baked

שמות יא:ב -דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.

Please, speak into the ears of the people, and let them borrow, each man from his friend and each woman from her friend, silver vessels and golden vessels(Ex. 11:2).

The word translated here as “please” is the Hebrew word נא. Rashi comments: “the word נאmeans aught but request – אין נא אלא לשון בקשה. I ask you… [to ask their neighbors for belongings] so that… Abraham will not say He fulfilled… ‘and they will enslave them and oppress them’(Gen. 15:13), but He did not fulfill… ‘afterwards they will go forth with great possessions’ (Gen. 15:14).”

The difficulty with the expression “the word נאmeans aught but request” is that we find many examples of the word נאin Scripture that have no connection with requests or appeals of any sort. One need search no further than our Parashah to find two very different meanings1: 1. Pharaoh uses the term נאto dismiss Moses from his court (Ex. 10:11). 2. The word נאdenotes unprepared meat, in this case the Passover offering, which we are enjoined from partaking of while raw (Ex. 12:9).2Rashi’s super-commentators (e.g. Mizrachi, Sifsei Chachamim) qualify Rashi’s comments by limiting the rule to the particular case under discussion.3

In sharp contrast to Rashi, Targum Onkelos (and Yonatan in the Prophets) renders נאin every single case where Rashi cites this rule (nine times in all) with the word כען-now.4Ibn Ezra goes even further, interpreting every occurence of נאthroughout Scripture as now.5

Rashi always distinguishes between the plain meaning and homiletic interpretations, especially emphasizing the simple meaning of a word. His straying from the Targum in this case, where Onkelos’ translation seems the straightforward and simple denotation, is unusual for Rashi and requires study.

We can suggest an answer based on a fourth rendering of the word נא, offered by the author of Haketav Vehakabbalah on a verse recited in Hallel:

Ps. 116:14 – My vows to Hashem I will pay, in the presence, now [נֶגְדָה נָּא], of His entire people;IyunTefilla of Haketav Vehakabbalah(paraphrased) – The Targum renders “נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ”as “אֲתַנֵי כְדוֹן נִסוי לְכָל עַמֵיהּ”, meaning: “I will now relate6His miracles before the people.”נָּאis thus interpreted as “His great, wonderful deeds,” related to the word נאה(fitting, splendid)… similar to Rashi’s commentary onזה אלי ואנוהו(Ex. 15:2)– “thisis My God and I will relate His beauty and praises.”7To summarize, according to this interpretation, נאcan bear the meaning נאהas well.

Getting back to Rashi’s interpreting נאas an expression of request. An observer can discern right away that when a petitioner presents his case, he generally makes sure to do so in a pleasant [נא,נאה] manner (at least until he gets what he wants).

Regarding the other two meanings of נא(rawand now), we mentioned previously that Ibn Ezra interprets all instances of the word as being based on the meaning of now. According to this view, the meaning rawis related to now,8in that the Torah commands us not to partake of the Paschal offeringnow– regardless of its state of readiness.But in that case, why indeed is there even a need for such a commandment, when few would consider eating raw meat in any event?9

The answer may be hinted at in a Midrash expounding a verse in Gen. 18:4 – Let a little water נאbe taken and bathe your feet. The Midrash says that Abraham was rewarded for the word “taken” (יוקח) with the Commandment of the Passover offering (they shall “take” a lamb). For the word “please”(נא),he was rewarded by the Commandment that they refrain from eating it while raw נא.

While the beginning seems a fitting match: “taking” for “taking”; the second part is less intuitive. This second Commandment is a negative one, directing the Israelites to refrainfrom partaking of the uncooked sacrifice. How was this a fitting reward for Abraham, whose entire life was dedicated to non-stopactivityfor others, as exemplified in his hosting of the angels?

The answer appears to be in Abraham’s outstanding quality of actingimmediately, without delay. A person willing to eat raw food is demonstrating his great desire for the object in question. In the case of the sacrifice, the Israelites’ desire to fulfill the commandment immediately would have blinded them to its state of readiness or lack thereof,10thus necessitating a special negative commandment to rein in their enthusiasm. What greater reward could be promised to Abraham -who enthusiastically and immediately fulfilled every precept he possibly could- than meriting progeny imbued with the same passion?

We may therefore suggest that the common meaning of the three denotations of נאis in factבקשה, as Rashi stresses so often, because the act of entreaty reveals the deep desire of the requestor to acquire the object or to accomplish the task now, immediately. The manner -polite or impolite- in which the request is presented is irrelevant in this case, because the central point is the immediate desire to fulfill the בקשה/ request. In this way, Rashi’s אין נא אלא לשון בקשהcan indeed be applied to every instance of נאin Tanach.

Closing prayer: May we constantly seek [מבקש] to fulfill G-d’s precepts, just as the thirsting soul seeks water. May our actions be pleasant[נאה] to Him, and may Israel praise Hashem now [נא] and forever.

1ראה ראב”ע שמות יב:ט לדוגמאות נוספות.

2ועוד,יש מקומות שגם משמע מתוך דברי רש”י בעצמו שלשון “נא”פירושה”עתה” / “עכשיו”,כגון:בר‘יב:יא–הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ;רש“י-הנה נא ידעתי-עד עכשיו לא הכיר בה…ועכשיו…הכיר בה.וכן משמע מפרש”י בענין תשובת אבימלך ליצחק:בר‘כו:כז–כח– וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי… וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ;רש“י– תהי נא אלה בינותינו וגו’ – האלה אשר בינותינו מימי אביך, תהי גם עתה בינינו וביניך. ובדברי הקב”ה לישראל בשיר השירים, משמע גם מפרש”י שפירושה של “נא”היא”עתה”:שה“ש ז:ט– וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן;רש“י– ויהיו נא שדיך – ועתה הֵאַמְתִּי את דברי… הטובים…עומדים באמונתם.

3ומצינו במקום אחר שחז”ל סייגו את הביטוי “אין…אלא לשון…” במלה’זו’:סוטה יב:– וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר(שמות ב:ה)- א”ר יוחנן:אין הליכה זואלא לשון מיתה,וכן הוא אומר:הנה אנכי הולך למות(בר’כה:לב).

4בר‘יט:יח– וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם אַל נָא אֲדֹנָי;ת“א– בְּבָעוּ כְעַן רִבּוֹנָי (נ”א:ה’) ; רש“י– נא- לשון בקשה.בר’ כב:ב– קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ;ת“א– דבר כען ית ברך; רש“י– אין נא אלא לשון בקשה. בר’ לח:כה– הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת; ת“א– אשתמודע כען; רש“י– אין נא אלא לשון בקשה, הכר נא בוראך. בר’ מ:יד– וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד; ת“א– ותעביד כען; רש“י– ועשית נא – אין נא אלא לשון בקשה. שמ‘יא:ב– דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם; ת“א– מליל כען; רש“י– דבר נא – אין נא אלא לשון בקשה. במ‘י:לא– אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ; ת“א– לא כען; רש“י– אל נא תעזב – אין נא אלא לשון בקשה, שלא יאמרו לא נתגייר יתרו מחבה;במ‘יב:ו– שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי; ת“א– שמעו כען; רש“י– שמעו נא – אין נא אלא לשון בקשה. דב‘ג:כה– אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה; ת“א– אעבר כען; רש“י– אעברה נא – אין נא אלא לשון בקשה. יהושע ז:יט– שִׂים נָא כָבוֹד לַה’;ת“י– שַׁוִי כְעַן. יש לציין שיש גירסא שמשמיטה את המלה ‘כען’בבר’יט:יח,אמנם רש”י ורוב הגירס’ כן גורסים אותה. ברם,גם לפי הגירס’ השניה,ע’גור אריה שם שפירש שמלת ‘בבעו’היא תרגומה של ‘אל’,ולא של ‘נא’.

5בר‘מח:ט-קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם;אב“ע-קחם נא אלי -עתה.וכן כל נא שבמקרא.שמ‘ד:יג-שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח;אב“ע[פירוש הארוך] -כבר פירשתי,כי כל נא במקרא כמו עתה.וככה דבר נא באזני העם (שמ’יא:ב),שמע נא יהושע (זכ’ג:ח),יומת נא (יר’לח:ד),אוי נא לנו (איכה ה:טז).במ‘י:לא-וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ;אב“ע-אל נא -כמו עתה,וכן כל נא שבמקרא.ישע‘ה:א-אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי;אב“ע-כל נא כמו עתה.

6The word נגדה(as in הגדה) rendered as אתני(relating, telling), as per the Aramaic rendering in many places:

בר‘מו:לא– אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה;ת“י– אִיסַק וְאַתְנֵי לְפַרְעֹה.בר‘מט:א-הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם;תר“י-אִתְכְּנִישׁוּ וְאַתְנִי לְכוֹן.שמ‘יד:ה– וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ;תר“י– וְאַתְנֵי לְמַלְכָּא.במ‘כג:ג-וְהִגַּדְתִּי לָךְ; ת“י-וְאֵיתְנֵיהּ לָךְ.בר‘לח:יג– ויֻּגַּד לתָמָר לֵאמֹר;ת“י– וְאִיתְנֵי לְתָמָר לְמֵימָר.

7[וראה גם תורה תמימה,ויקרא ו, אות פ”ג בענין דרשתם ז”ל למלה תופיני,שדרשוה מלשון ‘נא’ו’נאה’].

8רש”ר הירש הציע מכנה משותף דומה,והיינו:הפרעה והפסקה, וייחס”נא”לשרש’נוא’ (שרשו של “תנואה”[במ’יד:לד]/ “הניא”[שםל:ו]):רשר“השמ‘יב:ט-אל תאכלו ממנו נא -‘נא’משרש’נוא’:להיות מופרע,להיות מופסק באמצע תנועה,בו הוחל. מכאן’נא’:מלת טעם בפי המבקש להתערב; ‘הניא’:למנוע ביצוע החלטה.מכאן שפרוש ‘נא'[כאן]:בלתי-גמור,בשל למחצה.רשר“הבר‘ה:ל–לא– ‘נוא’:תנועה שהופסקה,ומכאן’נא’:מבושל למחצה. ‘הניא’:עכוב להגשמת מחשבה.והרוצה לשנות את דעת חבירו,פונה אליו בבקשה: ‘נא’.אח”כ מצאתי כן במדרששכל טוב (בובר)שמות בא יב:ט.אולם ראב”ע כינה שיטה זו “דרך רחוקה”.

9כך שואלים בעלי התוספות (תוספות השלם, שמות יב:ט).

10ובזוהר(ג:רנא,ב)אמרו טעם שלא יאמרו המצרים שברצון ותשוקה לאלוהיהם של המצרים אוכלים אותו גם טרם עת. והשוה לטעם שהביא בעל ספר עוללות הגפן (על ההגדה, דף ס).

Share this:

  1. WhatsApp

  2. More

  3. Telegram

  1. Email

  2. Print

  3. Share on Tumblr

©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486