Article abstract for Parashat Ki Tissa:
We are introduced in this Parashah to the Festival of Gathering, an alternative name for the Festival of Booths, at the תקופה of the year. The Targumim translate this word as "departure," (i.e. the end of the previous year) but this is difficult, since the holiday occurs well after the conclusion of the Jewish New Year. Rashi therefore emphasizes that the word actually means a cycle, and it refers to the beginning of the New Year.
This week's article examines the depth of this word by comparing it to other words listed by the early grammarians as deriving from the same root – including קוף, the frisky monkey! But surprisingly, upon close investigation of many words containing the same two-letter string, a distinct pattern emerges which sheds light on the underlying meaning, one bearing a profound lessons for our own lives.
וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה (שמות לד:כב).
You shall make the Festival of Weeks with the first offering of the wheat harvest; and the Festival of the In-Gathering shall be at the changing (תְּקוּפַת) of the year (Ex. 34:22).
In this essay we will attempt to discover the meaning of the word "תקופה" in this verse, as well as other words containing the letters 'קפ'.
As an introduction to the topic, we should point out that Ribag and Radak classify the variety of words containing 'קפ' in a few distinct entries:
1. Entry 'קוף' - the word תקופה [1] (as in this verse); as well as the animal known as קוֹף (monkey).
2. Entry 'תקף' - the word תוקף (might, power).
3. Entry 'יקף' - the word היקף (circumference).
4. Entry 'נקף' - words indicating cutting, breaking and injury.
What is the meaning of the word תקופה, and does it have any connection to a monkey? The word תְּקוּפָה denotes encircling and encompassing (היקף) - in our verse, the annual cycle of the year. Radak explains that a monkey's nature is to grab and surround objects with its hand-like paws; and that is the connection between תקופה and קוף.
Ribag adds that the letter ת' in תקופה is not part of its root, and it is similar to the expression לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה (at the turn of the year), which appears in II Sam. 11:1.[2]
By contrast, both Ribag and Radak (as well as Menachem) list the word תּוֹקֶף - which implies strength (חוֹזֶק) or forceful grabbing (לְהַחֲזִיק)[3] - under a separate root, תקף. We see, then, that with respect to the word תֹּקֶף, both agree that the letter תּis part of the root, even though תֹּקֶףappears related in meaning to the two words תְּקוּפָה and קוֹף, in that they all imply the concept of encompassing, as follows. We have already explained the connection between תקופה and קוף. The word תוקף means grabbing, which means holding an object by encompassing it in one's hands.
The word היקף (ambit, circumference)[4] itself is listed by Ribag and Radak in entry יקף. These authors listed an additional entry as well, נקף, under which they include words from verses meaning primarily cutting off, breaking, and bruising.[5] However, regarding a number of verses containing קף-based words that mean encircling,[6]they both indicate uncertainty as to whether to categorize them in entry יקף or that of נקף.
Menachem, following his thesis that the opening letters י and נ are almost always extraneous to the root, lists the verses meaning encircling and those meaning cutting off / destruction in a single entry, קף. He divides this entry into three subcategories, with only a single verse cited under the third subcategory, that of the primate, קוֹף.[7] Radak (under the entry קוף and the subcategory concerning encircling and encompassing) adds that the roots יקףand קוףhave similar meanings, namely, the matter of encircling.
What is the connection between encircling and cutting / injury? We would suggest that even the words dealing with bruises / cutting off are connected to the matter of encircling and encompassing. The explanation is as follows: We find many examples in Leshon Hakodesh of similar words that have two disparate meanings, and sometimes even opposite meanings (דָּבָר וְהִיפּוּכוֹ).[8] Here too, the notion of encircling can have both positive and negative characteristics.
For example, a belt is created for the beneficial purpose of fastening a garment, but fastening it excessively is liable to cause bruises and wounds[9] (or even worse, strangulation),
We also find this underlying conceptual connection of surrounding / encompassing (or its derivative meaning cutting / injury, as explained above) in other words containing the two letter string 'קף'. The following are seven examples to test our thesis:
1. קפד (A. hedgehog, B. cutting, C. binding / tying)
A (the hedgehog) As an introduction, let us point out that even the type of encircling that leads to cutting off can have a positive aspect to it, namely, encircling to separate and disengage from the enemy. This brings us to an animal called in Scripture קִפּוֹד, which, according to Rashi (to Isaiah 14:23), means heritzon in Old French.[10] Present-day books explaining Rashi’s Old French definitions explain that this refers to the hedgehog,[11] which is a herisson in Modern French, and is called a קִפּוֹד in Modern Hebrew. The קִפֹּדis also mentioned in Mishnah Kilayim (8:5), where Bartenura explains that its body is covered with sharp bristles, and when a person touches it, it rolls up like an orb, hiding its arms and legs in its stomach.[12] Thus, we have references to it folding itself into a circular and surrounding form in order to disconnect itself from the enemy.[13]
B. The root קפד also appears in Scripture as a verb, with most commentators defining it as cutting off: Isa. 38:12 - like a weaver I have קִפַּדְתִּי my life; Radak (paraphrased) - “I have cut off my life quickly, like a weaver, hurrying to cut off the rough edges of his fabric”; Metz. Zion - “קִפַּדְתִּי- this means cutting off, as in: a cutting off is coming (Ezek. 7:25). Ezek. 7:25 - קפדה בא, A cutting off is coming; they will seek peace, but there will be none; Rashi - “קפדה בא- a cutting off, similar to: I have cut off my life quickly, like a weaver (Isa. 38:12).”[14]
C. However, Malbim (to Isa. 38:12) writes that the word in that verse (קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי), like the one in Ezekiel 7:25 (קְפָדָה בָּא), refers to binding and tying. Noting that Targum Yonatan always translates the verb קפד as shortened or limited,[15] Malbim sees its use in Ezekiel as meaning that they will be bound and tied up by chains , since the effect of chains and fetters is to restrain and shorten that which they are tied around.[16] Rashi (to Isa. 38:12) himself cites an alternate explanation of קפד that is not related to cutting off, and which may support the approach of Malbim. Rashi bases this on his version of Targum Yonatan, who translates the verse: קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי, as: אִתְקְפָדוּ כְּנַחַל גְדוּדִין,[17] meaning, “a stream that flows quickly because it is bounded on both sides by high banks.” From this, Rashi infers that Yonatan interprets קִפַּדְתִּי as restrained.[18] Ergo, we find a form of restriction and gathering together in the interpretation of קפד by both Targum Yonatan and Malbim - the “restriction of the stream’s width by its banks” by Targum Yonatan, and the “physical restriction of the prisoners by their shackles” by Malbim.
Malbim takes this one step further, linking the verb form of קפד to the aforementioned self-furling creature called קִפּוֹד: “The animal covered with quills is likewise called קִפּוֹד in Hebrew and Aramaic, because it folds itself up (root קפל) when it encounters an enemy. Similarly, the [verb] root in Hebrew is based on the folding up of the chains, or the weaving threads that are woven together, as the warp and the weft are bound together.”[19]
In conclusion, there seems to be a dispute regarding the meaning of the verb קפד. Rashi and his camp interpret it as cutting, while Malbim understands it as restraining, tying, or binding. We should point out, however, that even these share a common aspect; one who is restrained by chains is no longer free, and effectively cut off from the world. These two characteristics also co-exist in the porcupine, which restrains its predators with its sharp quills.
2. קפל (folding) - The root קפל, with the opening letter ק, first appears in the Mishnah (Shabbat 15:3).[20] This later Hebrew word is derived from the Scriptural word כפל (doubling), with the opening letter כ, as noted by Malbim in his comments on the verse (Isa. 40:2): For she has received from the hand of Hashem double (כִּפְלַיִם) for all her sins. Noting the difference between כִּפְלַיִם and פִּי שְׁנַיִם, both of which mean double, Malbim explains that פִּי שְׁנַיִםsimply refers to a doubling of the total amount, whereas כִּפְלַיִם refers to a doubling via folding one half onto the other half (as in Ex. 26:9 -וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה ).[21]
While Malbim differentiates between כִּפְלַיִםand פִּי שְׁנַיִם, the Sages used them interchangeably: Midrash Aggada Gen. [Buber] 70:1 - “Elisha was a great man, [as] you find that all the miracles that Elijah did, Elisha did twice as much [כִּפְלַיִם], as it states (II Kgs. 2:9): וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי - May twice as much as your spirit be mine.”[22] Therefore, the root כפל does mean twice as much in quantity; however, the root קִיפּוּל in the Mishnah also derives from וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה, and you shall fold the… curtain (Ex. 29:9), although here this root surely does not mean double the quantity, as Malbim astutely observes. In other words, while both words imply a doubling of quantity, there is an important distinction. Folding a garment doubles its thickness (height) on the one hand, but halves its length on the other. Thus, the single act of קיפול causes opposite outcomes:[23] A) doubling; B) cutting in half.[24]
3. קפץ (gathering, clenching) - Regarding the mitzvah of charity, the Torah states: Deut. 15:7 - Nor shall you (תִקְפֹּץ) clench your hand [shut] against your destitute brother.[25] Thus, the word תִּקְפֹּץ is understood as if it stated תִּקְבֹּץ or תִּקְמֹץ, both of which denote closing and clenching of the hand.[26] Gathering and closing represent another aspect of encircling and encompassing; the surrounded content becomes gathered together (מקובץ) and restricted within the encircling boundaries.
4. קפא (coagulated, frozen) - The concept of קִיבּוּץ (gathering) leads us to the root קפא(frozen, congealed), which is essentially the concentration and compaction of individual units into one solid קִיבּוּץ. Zeph. 1:12 - I will deal with the men who are frozen (הַקֹפְאִים) on their lees. Ibn Ezra cites the similar Scriptural usage in Ex. 15:8: קָפְאוּ תְהוֹמוֹת, the deep waters congealed, regarding the waters that rose up and stood still in the splitting of the Red Sea, noting that “something that settles and is gathered together is called קִפָּאוֹן.” Radak in Zeph. provides a nearly identical definition, citing as an example that the congealment of milk is called קִפָּאוֹן.[27]
5. עקף (circumambulate, circumvent, avoid) - The root עקף(circuitous) appears in the Talmud (Baba Kamma 113a) in a discussion regarding a particular monetary dispute, where it states that “we deal with him בעקיפין (in a roundabout way).”[28] This root is reminiscent of the root יקף ("הקף"), denoting encirclement and surrounding, albeit that עקףmay denote only a partial encirclement.[29]
6. חקופא (see explanation) - Ezra 2:51 - Sons of Bakbuk, sons of Chakufa, sons of Charchur[30] (these are families that ascended from Babylon). We often find examples whereby the Talmudic Sages homiletically expound on proper names mentioned in Scripture. Regarding the name חֲקוּפָא, they said: Gen. Rabba 71:3 - “There are those whose names are loathsome, but whose actions are admirable.”[31] The commentators explain that חֲקוּפָא is a loathsome name because it implies a קוֹף (monkey),[32] or הֲכָּאָה (hitting).[33] Both explanations relate to the definitions of קףprovided above.[34]
7. שקף (multiple meanings) - Two words with different meanings derive from the root שקף: A) gaze / view; B) the lintel (upper part of a door frame, מַשְׁקוֹף). In his comments to the verse: And they gazed (וַיַּשְׁקִיפוּ) upon Sodom (Gen. 18:16), Rashi states that every instance in Scripture of the term הַשְׁקָפָה refers to gazing with a negative connection (as in this verse, where the gazing angels foresee Sodom’s destruction), except for its usage in the “confession of the tithes,” when we ask God to: gaze down (הַשְׁקִיפָה) from Your holy abode and bless Your people, Israel (Deut. 26:15). This, he explains, is because the gifts for the poor are so powerful, that they turn God’s attribute of punishment into His attribute of compassion.[35]
The lintel has a negative association as well, as Rashi (Ex. 12:7) explains; the lintel is called a מַשְׁקוֹף because the door strikes (שׁוֹקֵף) against it when it closes. To support his claim that the root שׁקף means to beat, Rashi cites the verses, the sound of a battered (נִדָּף) leaf (Lev. 26:36), and a wound (חַבּוּרָה) for a wound (Ex. 21:25), whose Aramaic translations in Onkelus are שָׁקִיףand מַשְׁקוֹפֵיrespectively.[36] Thus, it would appear that the core concept in both of these meanings of שקף is damage and beating;[37] which themselves derive from the meaning of קף - surrounding / encompassing, as explained above.
I believe that the Talmudic Sages hinted to an additional meaning for the root שקף, in their comments in the Tosefta (Sukkah 3:3) on the verse: and overlooking (וְנִשְׁקָפָה) the surface of the wilderness (Num. 21:20).[38] The Sages explain that what was “overlooking the wilderness” was the well mentioned in the earlier verse: The well that the princes have dug, that the nobles of the people excavated, through a lawgiver, with their staffs (Num. 21:18).[39] The Sages conclude that “[The well] ‘surrounded’ the entire Israelite encampment and provided water for the entire wilderness, as it is stated: וְנִשְׁקָפָה the surface of the wilderness.”[40]
It thus seems that they understood the word וְנִשְׁקָפָה to mean, and it surrounded, reading וְנִשְׁקָפָה as if it stated וְהִקִיפָה. They, we may propose that the root שקף implies “an all-encompassing look,”[41] in which one gazes upon the entire surroundings at once. A similar usage is found regarding Sodom: And [Abraham] gazed down [וַיַּשְׁקֵף] upon Sodom and Gomorrah and the ‘entire’ surface of the land of the plain (Gen. 19:28).[42]
Similarly, the view from vantage point of lintel (מַשְׁקוֹף), high above the doorposts,[43] is more encompassing than what is seen by looking through the door below it, or through a window.[44] Since the lintel suffers blows from the door's constant slamming, its “gazing” is used as a borrowed term to suggest banging and damage. However, God in His great mercy transforms this negative property to the good, and provides goodness, in the merit of gifts to the poor, to “the entire expanse” of the earth precisely through the word הַשְׁקִיפָה.
We close with a prayer that we shall all live lives that are surrounded [מוּקָפִים] with meaning, important challenges, and everlasting accomplishments. May we complete multi-year periods [תְּקוּפוֹת] of growth and hope for additional success in the future. A year without such aspirations may aptly be termed “The Year of the Monkey” - whereby one might be "circling round and round" without any particular purpose.
[1] בניגוד למנחם שחיבר את "תקופת השנה" בערך 'תקף', עם פסוקי תוקף וחוזק. [2] וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה (ש"ב יא:א). [3] כגון: תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח (איוב יד:כ); מצ"צ - תתקפהו - ענין האחיזה בחזקה כמו ואם יתקפו האחד (קהלת ד:יב). ולדעת ריב"ג כך פירוש המלה "תקף" בלשון חז"ל, כדוגמת: כדי שלא יהא כל אחד ואחד תוקף טליתו של חברו (ב"מ ג.). [4] כגון: כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה (איוב א:ה), עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי (תה' כב:יז), כִּי הִקִּיפָה הַזְּעָקָה (ישע' טו:ח), הַקֵּיף אֶת הָעִיר (יהושע ו:ג), אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי (תה' יז:ט). [5] כדוגמת: חַגִּים יִנְקֹפוּ (ישע' כט:א), עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת (שם יז:ו), וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה (שם ג:כד), עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת (איוב יט:כו). [6] למשל: וּמְצוּדוֹ עָלַי הִקִּיף (איוב יט:ו), כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה (שם א:ה). [7]המחלקה השלישית מכילה רק פסוק אחד: מ"א י:כב - שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים. [8] דוגמא לסבר את האוזן הוא שרש 'קדש', המציין קדושה והפרשה מן העריות מחד, ועל זנות עצמה מאידך (ראה רש"י ויק' יט:ב, וראה גם דברים כג:יח עם פירוש רש"ר הירש להסבר למשמעויות ההפוכות שם). [9] מעין אסמכתא לכך במקרא: ישע' ג:כד - וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה; רש"י - מקום שחגרה שם יהיה ניקף נחתך בחבורות ורשומי מכות. [10] ישע' יד:כג - וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד; רש"י - קפוד - הריצו"ן בלע"ז: לעזי רש"י (גרינברג) - לע"ז: היריצו"ן hericon, תרגום: קיפוד, hedgehog. [11] רש"י נקט במלה דומה גם בביאור השרץ ששמו "אנקה": ויקרא יא:ל - וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה; רש"י - אנקה - היריצו"ן. כן מצינו שהכין הורדוס עטרה מעור הקיפוד לבבא בן בוטא (כדי לייסרו): ב"ב ד. - אהדר ליה כלילא דיילי; רש"י - אהדר ליה כלילא דיילי - האנקה (ויק' יא:ל) מתרגמינן: ילא, והוא שרץ שקורין הרצו"ן ושערו קשה כמחטין ועשה לו עטרה מעורו סביבות עיניו. המשנה מונה את סוגי העור הנחשבים כבשר לענין טומאה: חולין קכב. - אלו שעורותיהן כבשרן: עור האדם... ועור האנקה והכח והלטאה והחומט; רש"י - האנקה - הריצו"ן. ונמצא "קפוד" גם בגירסת "קופר": שבת נד: - אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו... ולא פרה בעור הקופר; רש"י - קופר - שרץ הוא שנימיו חדין כמחט, וקורין לו הריצו"ן, וקושרין עורו בדדי הפרה שלא יניקוה שרצים. נמצא שרש"י פתר את ה"קפוד" (במקום אחד), את ה"אנקה" ואת ה"קופר" במלה אחת ויחידה, והיא מורה על ה"קיפוד" (hedgehog) המוכר לנו (לפי לעזי רש"י). [12] כלאים ח:ה - הקפד וחלדת הסניים, חיה; רע"ב - הקופד - שרץ שגופו מלא קוצים, וכשאדם נוגע בו כופל עצמו ומכניס ידיו ורגליו בבטנו, ונעשה ככדור וקורין לו בלע"ז אריצ"ו. [13] מצינו גם "קפוד" שפירשוהו רוב המפרשים כמין עוף: צפ' ב:יד - וְרָבְצוּ... גַּם קָאַת גַּם קִפֹּד; רש"י - קאת וקפוד - עופות; מצ"צ - קאת קפוד - שמות עופות המצויות בחרבות. ישע' לד:יא - וירשוה קאת וקפוד; רש"י - וקפוד - עוף הפורח בלילה צואיט"א בלע"ז. אולם, הקיפוד המוכר לנו יותר הוא השרץ המתואר במשנה האמורה לעיל. [14] ישע' לח:יב - קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי; רד"ק - קפדתי כארג חיי - אמרתי שקפדתי חיי כמו האורג שמקפד היריעה כשנשלמה אריגתה, וקפדתי ענין כריתה; מצ"צ - קפדתי - ענין כריתה כמו: קפדה בא (יחז' ז:כה). יחז' ז:כה - קְפָדָה בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלוֹם וָאָיִן; רש"י - קפדה בא - כמו: קפדתי כאורג חיי (ישע' לח:יב) לשון כריתה. [15] כגון: ישע' נ:ב - הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת; ת"י - הַאִתְקְפָדָא אִתְקְפָדַת גְבוּרְתִּי מִלְמִפְרַק. שם נט:א - לֹא קָצְרָה יַד ה'; ת"י - הָא לָא מִקְפֵּידוּת יָדָא מִן קֳדָם ה'. מיכה ב:ז - הֲקָצַר רוּחַ ה'; ת"י - הֲיִתְקְפַּד מֵימַר מִן קֳדָם ה'. וכוונת מלבי"ם להסביר את הקשר בין ההוראות של 'קפד' שציין - קשירה וכריכהמחד, וקיצור מאידך- והיינו שפעולת הכריכה /קשירה מקצרת ומצמצמת את גודל החפץ למראית העין. [16] מלבי"ם ישע' לח:יב - קפדתי - חברו ביחזקאל (ז:כה) קפדה בא, והוא לדעתי מענין קשירת וכריכת הרתוק שהזכיר שם עשה הרתוק, כי על קצור מתרגם בכל מקום קפדה. [17] בהיכל רש"י הביא שתי גרסאות בת"י, אחת מתאימה לאריגה ואחת לנהר: היכל רש"י (ערך 'ארג') - בישע' הולך רבנו [רש"י] בעקבותת"י, שנוסחתו לפי פירש"י כנחל גדודין. בנוסחה שלפנינו כנול גרדאין והוא לשון אריגה. [18] רש"י ישע' לח:יב - וי"ת כנחל גדודין - כנחל המושך בין גדות גבוהין שאינו מתפשט ומתוך כך מימיו קלים לרוץ. [19] מלבי"ם ישע' לח:יב - קפדתי - וכן החיה בעלת הקוצים נקראת בעברי ובארמי קפוד, על שמתכפלת עת יבא אורב עליה. ועיקרו בעברי על קיפול הרתוק או החוטים הטוים [הטוויים] זה על זה שכורך השתי עם הערב. [20] שבת טו:ג - מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים. [21] ישע' מ:ב - כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ; מלבי"ם - כפלים - יש הבדל בין כפלים ובין פי שנים. פי שנים - נתרבה הכמות משנֶה. אבל כפלים - יתקפל הכמות חציו על חציו, מענין: וְכָפַלְתָּ אֶת הַיְרִיעָה (שמות כו:ט), ונקפל בלשון המשנה, ופה ר"ל שנתקפל אורך הזמן על חציו. [22] אגדת בראשית (בובר) ע:א - אלישע אדם גדול היה, את מוצא שכל הניסים שעשה אליהו, אלישע עשה כפלים, שנאמר: וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי (מ"ב ב:ט). [23] יש לציין שפועל "קיפול" אינו מורה דווקא על קימוט מדויק מעין גיהוץ, אלא אף על גלגול, היינו כריכת דבר סביב עצמו, כדוגמת מה ששנינו במשנה: שבת ב:ג - פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה; תפארת ישראל - שקפלה. שלקח חתיכת בגד וקפלה וגלגלה... לעשותה פתילה. [24] אבל חיתוך זה הוא אמנם זמני, שכן ניתן לפתוח את הישות המקופלת למלוא אורכו, כעין מאמרם ז"ל שארץ ישראל מקופלת בהרים וגבהות, ועתיד הקב"ה ליישרם, שנאמר "כי ירחיב" (ראה דברים רבה ד:יא). [25] דב' טו:ז - וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. וכן: איוב ה:טז - קָפְצָה פִּיהָ היינו סגירה וקביצה. ובחז"ל: חולין צא: - ויצא יעקב... ויפגע במקום (בר' כח:יז), מקום שהתפללו אבותי, ואני לא התפללתי... קפצה ליה ארעא; רש"י - קפצה - לשון לא תקפוץ את ידך (דב' טו) - נתקצרה ונתקמצה לו. [26] ראה ערוך (ערך 'כווץ') ורשר"ה (בר' מא:לה, מט א-ב) לקירבות בומ"ף / גיכ"ק נוספות באותו ענין. [27] צפניה א:יב - וּפָקַדְתִּי עַל הָאֲנָשִׁים הַקֹּפְאִים עַל שִׁמְרֵיהֶם; אב"ע - קופאים כמו קפאו תהומות(שמ' טו:ח), דבר השוכן ומקובץ ביחד נקרא קפאון, וככה זה קופאים; רד"ק - הדבר השוכן ומקובץ ביחד כמו המים הקופאים והחלב הקופא נקרא קפאון. [28] בבא קמא קיג. - באין עליו בעקיפין. [29] ומצד שני קרוב ל'עקב' (בחילוף אותיות בומ"ף), כגון: ישע' מ:ד - וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר; רד"ק - והעקוב הוא הדרך המעוות.וראה ריב"ג ערך 'הדר' בענין תרגומן של המלים המורות על דרכים עקומות. [30]עזרא ב:נא - בְּנֵי בַקְבּוּק בְּנֵי חֲקוּפָא בְּנֵי חַרְחוּר. [31] ב"ר עא:ג - ארבע מדות נאמרו בשמות... יש ששמותיהן כעורים ומעשיהם נאים... אלו בני הגולה: בְּנֵי בַקְבּוּק בְּנֵי חֲקוּפָא בְּנֵי חַרְחוּר (עזרא ב), וזכו ועלו ובנו בית המקדש. [32] מהרז"ו (שם). [33] מתנות כהונה, עץ יוסף (שם). [34] כי משמעות הכאה קרובה לחבורה והיזק, שהן תוצאות היקף והידוק יתר על המדה,וכמו שהתבאר לעיל. [35] בר' יח:טז - וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם; רש"י - וישקיפו - כל השקפה שבמקרא לרעה, חוץ מהַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ (דב' כו:טו), שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רוגז לרחמים. [36] שמות יב:ז - וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף; רש"י - המשקוף - הוא העליון שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו... ולשון שקיפה חבטה, כמו: קוֹל עָלֶה נִדָּף [שתרגם אונקלוס] טרפא דשקיף (ויקרא כו:לו). חַבּוּרָה, [שתרגם אונקלוס] משקופי (שמות כא:כה). [37] אחרים הציעו הוראות משותפות אחרות, ראה רד"ק (ערך 'שקף'). [38] במ' כא:כ - וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. [39] במ' כא:יח - בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם. [40] תוספתא סוכה ג:ג - וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת. וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא (במדבר כא:יט-כ) וגו' היא סובבת כל מחנה ישראל ומשקה את כל הישימון, שנאמר: וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן (במדבר כא:יח-כ). [41] ודרך אגב נסביר את המלה הארמית "תוסקפא", מהשרש הארמי 'סקף' הקרוב ל'שקף' - ואת הקשר שלה לענין היקף וסבוב. מצינו את המלה "נסיבה" מתורגמת "תוסקפא": דה"ב י:טו - כִּי הָיְתָה נְסִבָּה מֵעִם הָאֱלֹהִים; תרגום - ארום הות תוסקפא מן קדם ה'. מצ"צ מסביר ש"סבה" ו"נסיבה" מרמזים על הקפת דבר וגרימתו: מצ"צ - נסבה - מל' סבה והוא ענין הקפת הדבר והגורם לה;נראה להסביר שה"סבה" היא "תכנית מקיפה" להשיג מטרה מסוימת. ובדומה לכך פירש תרגום המיוחס ליונתן בפרשת מקץ: בר' מא:י - פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו; תמ"י - מִן קֳדָם יְיָ אִסְתַּקֵף דְפַרְעֹה רְגֵיז עַל עַבְדוֹי; כתר יונתן - מלפני יי ניסוב שפרעה רגז על עבדיו. [42] בר' יט:כח - וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר. [43]ראה רש"י יחז' מא:כא, חולין י,ב. ריב"ג (ערך 'שקף') אבן עזרא (שמ' יב:ז, על פי פי' ר' אשר וייזר ו"ביאור אבן עזרא") פירשו "משקוף" מלשון חלון שממנו משקיפים(ועי' רד"ק מ"א ז:ה). [44] ורש"י פירש שלשון "השקפה" מורה על ראיה מלמעלה: רש"י שה"ש ו:ט - ויאשרוה - ומה הוא קילוסך? [מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר (פסוק י')] מי זאת הנשקפה עלינו ממקום הגבוה לנמוך קרויה השקפה [השוה במ' כא:כ, כג:כח, תהלים יד:ב, פה:יב, קב:כ, איכה ג:נ. ובמציאות, שדה הראיה ממקום גבוה הוא רחב ומקיף].