• yehoshua steinberg

Noach: A New Beginning Delayed? ~ Yehoshua Steinberg



Article abstract for Parashat Noach:

In his Sefer Hashorashim, Radak assigns one word in one verse in our Parashah to two different roots with two disparate meanings, and the verse is: And ויחל another seven days. (Genesis 8:9). Radak included this verse both in entry יחל (anticipation, hope), and also in the entry חול (resting upon). However, Rashi interpreted the word as waiting, and the Targum Yerushalmi rendered it as beginning (שרי in Aramaic). In this article we examine the depth of the word, i.e. how one root can bear such different interpretations. I hope ((מייחל that the effort was successful, that a peaceful Sabbath shall rest upon us (תחול) and a blessed beginning (תחילה) of the year should commence for us all.

Blessed.



וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה (בראשית ח:י).

And וַיָּחֶל another seven days; and again he sent forth the dove out of the ark (Gen. 8:1).

There are three verses in our Parashah which contain similar words - all rendered by the Targumim with the Aramaic word שרי - beginning: [1]

Gen. 8:1 - וַיָּחֶל another seven days; and again he sent forth the dove out of the ark.[2]

Gen. 9:20 - And Noah וַיָּחֶל to be a farmer, and he planted a vineyard. [3]

Gen. 10:8 - And Kush fathered Nimrod; he הֵחֵל on earth to be a mighty one. [4]

According to Radak, the root of this word is חלל, as Radak cites other Scriptural examples of this word in the sense of beginning[5]. In fact, numerous other examples exist as well (e.g. Gen. 44:12[6], Deut. 16:9[7], Jud. 10:18[8], 16:22[9], 20:40[10], I Sam. 22:15[11], Jonah 3:4[12]).

In contrast, Onkelus and Rashi interpret וַיָּחֶל in the first verse (8:1) to mean “he waited.”[13] Rashi brings a proof-text from Job 29:21[14] (and many more could be cited with this import, e.g. Jud. 3:25[15], I Sam. 10:8[16], Ps. 147:11[17], Job 32:11[18]).

Upon reflection, these two interpretations are virtual opposites; beginning implies progressing, starting anew, whereas waiting / delaying signify sluggishness! Thus, on the surface it looks like Rashi and Onkelus are saying the exact opposite of Radak! How can one word have to completely opposite meanings?

An answer can be found by looking at two meanings of the similar root יחל (waiting / anticipating). These two meanings often overlap, and at times interpretation can go either way (e.g., Ez. 13:6 + Rashi[19], Ps. 42:6 + Rashi[20], Job 29:21 + Ralbag[21], Is. 51:5 + Malbim[22]).

The type of anticipation that יחל refers to would therefore be a passive one, i.e. trusting and waiting for God’s salvation, to open a new path, a new beginning.[23]

In Jud. 13:5, Samson’s birth is foretold: and he יחל to save Israel from the hand of the Philistines. Here, all the commentators agree that the word simply means “he will begin.”[24] Yet, the Talmud (Sotah 10a) interprets יחל as a reference to the cancellation of the oath Abraham made to Avimelech (Gen. 21:23) that he would live peacefully with the Philistines (the annulment being due to the Philistines ipso facto cancelling their part of the bargain by oppressing the Israelites). [25] Rashi (Sotah ibid.) comments that יחל has the same import here as: he shall not יחל his word (Num. 30:3) - meaning cancellation.

So, too, we find the word הוחל interpreted by many (e.g. Rashbam, Ibn Ezra)[26] as referring to beginning, as in Gen. 4:26 - then הוחל to call upon the Lord by name; whereas the Sages (Mid. Aggada [Buber] Gen. 4:26)[27] interpret the word as cancellation. Instead of “beginning” to call out in the Name of God, they “desisted” from doing so! [28]

One final example of disparate interpretations of the word is in Hos. 8:10 - Now will I gather them, and in a little while they will וַיָּחֵלּוּ at the burden of a king and princes. Radak explains this to mean “beginning.[29] But once again, the Talmud (Baba Batra 8a) explains this in the sense of “desisting” (as per Rashi’s commentary to said Talmudic passage).[30]

We suggest that the opposite meanings of this word fit a pattern of דבר והיפוכו (a thing and its opposite) found so often in the Leshon kodesh. That is, a single action can bring about disparate and even opposite results. As cited above, the usual Targum of “beginning” is שרי, a term also meaning opening, untying or allowing. While these actions can be positive, they can also be negative. For example, untying a knot to be able to use the rope for a different purpose, means foregoing the purpose the knot has served until now. So, too, one who makes a hole in a wall in order to construct a window or door has indeed made a new opening, but in the meantime the once-solid wall is now allowing in cold, rain, burglars, etc.

We pray [נוחילה] that God bring us good beginnings [ [התחלות; that He will causeיחולל] ] the new year to bring us blessing and that He will cancel [יחל] the evil designs that our enemies wish upon us and their efforts at the desecration [[חילול of His Name once and for all! Amen.

[1] "שרי" הוא התרגום הרגיל להתחלה, למשל: ת"א בר' ו:א, מד:יב; במ' כה:א; דב' טז:ט. ת"י שופ' כ:מ, ש"א כב:טו. [2] בר' ח:י - וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; תרגום ירושלמי - וּשְׁרֵי לְמִימְנֵי. [3] בר' ט:כ - וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם; ת"א - ושרי נח גבר פלח בארעא ונצב כרמא. [4] בר' י:ח - הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ; ת"א - הוּא שָׁרֵי לְמֶהֱוֵי גיבר בארעא. [5] בר' ט:כ - וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה; רד"ק - ויחל - תחלה, כמו: החל לבנות (ש"א יד), אחל תת פחדך (דב' ב), החל להיות גבור (בר' י). [6] בר' מד:יב - וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה. [7] דב' טז:ט - שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה. [8] שופ' י:יח - אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן. [9] שופ' טז:כב - וַיָּחֶל שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ. [10] שופ' כ:מ - וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה. [11] ש"א כב:טו - הַיּוֹם הַחִלֹּתִי לִשְׁאָל לוֹ בֵאלֹהִים. [12] יונה ג:ד - וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא. [13] בר' ח:י - וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים; ת"א - ואוריך עוד שבעא יומין אחרנין; רש"י - ויחל - לשון המתנה, וכן: לי שמעו ויחלו (איוב כט:כא), והרבה יש במקרא. "אוריך" הוא התרגום הרגיל של ישיבה והמתנה, כמו: בר' כב:ה - שְׁבוּ לָכֶם פֹּה; ת"א - אוריכו לכון הכא. ראה גם שמ' כד:יד, במ' ט:ח, ט:יט, כב:ח. [14] רש"י - ויחל - לשון המתנה, וכן: לי שמעו ויחלו (איוב כט:כא), והרבה יש במקרא. [15] שופ' ג:כה - וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ; ת"י - וְאוֹרִיכוּ עַד סַגִי; מצ"צ - ויחילו - המתינו, כמו: ויחל עוד (בר' ח). [16] ש"א י:ח - שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ; ת"י - שַׁבְעָא יוֹמִין תּוֹרִיךְ עַד מֵיתֵי לְוָתָךְ; רש"י - תוחל - תמתין. [17] תה' קמז:יא - אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ; תרגום - ית דמוריכין לטוביה. [18] איוב לב:יא - הֵן הוֹחַלְתִּי לְדִבְרֵיכֶם; רלב"ג - הוחלתי - המתנתי; תרגום - הא אוריכית לפתגמיכון. [19] יחז' יג:ו - וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר; רש"י - לשון תוחלת..., לשון אחר לשון המתנה. [20] תה' מב:ו - הוֹחִילִי לֵאלֹהִים; רש"י - הוחילי - המתיני וצפי. [21] איוב כט:כא - שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ; רלב"ג - ויחלו - וימתינו ויקוו. [22] ישע' נא:ה - וְאֶל זְרֹעִי יְיַחֵלוּן; מלבי"ם - המיחל, מצפה על זמן מוגבל... ולכן מצאנוהו על המתנה: ויחל ז' ימים (בר' ח), שבעת ימים תוחיל (ש"א י:ח). [23] ומכאן גם לשון בקשה, כמו: ש"ב יח:יד - לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ; מצ"צ - אוחילה – אבקש, כמו: אחלי אדוני (מ"ב ה:ג). מ"א יג:ו - וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי ה'; ת"י - וְצַלִי נְבִיָא דַיָי קֳדָם יְיָ; מצ"צ - חל - ענין בקשה כמו ויחל משה (שמות לב). מלאכי א:ט - וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל; מצ"צ - חלו - ענין תפלה כמו ויחל משה (שמ' לב). יר' כו:יט - וַיְחַל אֶת פְּנֵי ה'; ת"י - וְצַלֵי קָדָם יְיָ. [24] שופטים יג:ה - וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל; ת"י - הוא ישרי למפרק ית ישראל; מצ"צ - יחל - יתחיל. [25] סוטה ט:-י. - וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל... (שופ' יג:ה). אמר רבי חמא ברבי חנינא: הוחל שבועתו של אבימלך, דכתיב: אם תשקר לי ולניני ולנכדי (בר' כא:כג); רש"י - הוחל שבועתו של אבימלך - בטלה, לשון: לא יחל דברו (במדבר ל) לפי שהם עברו על השבועה תחילה. מהד' שוטנשטיין בשם מהרש"א: שבועתו של אברהם אבינו לאבימלך, מלך פלשתים. והיא בוטלה משום שכוונת השבועה היתה שלא ימשול אחד על השני, תנאי שהופר ע"י הפלשתים פעם אחרי פעם, וגם בימי שמשון. [26] בר' ד:כו - אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'; רשב"ם - אז הוחל לקרא בשם י"י - לשון התחלה שהתחיל להתפלל; אב"ע - אז הוחל - מבעלי הכפל מלשון 'תחלה'. [27] מדרש אגדה (בובר) בראשית ד:כו - ד"א הוחל. התבטל, כמו: לא יחל דברו (במ' ל:ג), כתרגומו לא יבטל. [28] וכן הוא דעת רבינו יונה, שפירשו כלשון חלילה - היינו מניעה וביטול: שערי תשובה שער ג:ריב - רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר (משלי כה:כג)... "תחולל" מלשון חלילה, וכן: לא יחל דברו (במ' ל:ג) - לא יבטל. וכן: אז הוחל לקרא (בר' ד:כו) - אז נמנע. וראה גם הכוה"ק לבר' ד:כו. ועי' חזקוני, הדר זקנים ומלבי"ם לבמ' ל:ג. [29] הושע ח:י - וַיָּחֵלּוּ מְּעָט מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ שָׂרִים; רד"ק - ויחלו מעט - ענין תחלה. [30] בבא בתרא ח. - ויחלו מעט... פסוק זה בלשון ארמית נאמר, אי תנו כולהו - עתה אקבצם, ואם מעט מהם - יחלו ממשא מלך ושרים; רש"י - יחלו ממשא מלך ושרים יהיו בטלים מלשאת משא מלך ושרים, יחלו, כמו: לא יחל דברו (במדבר ל).

©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486