• yehoshua steinberg

Terumah/Yom Kippur: To Cover up or to Clean Up, That is the Question ~ Yehoshua Steinberg

Updated: Feb 23






Article abstract for Parashat Terumah:

This week's Parashah acutely delineates the makeup and measurements of the Tabernacle and its components, such as the Holy Ark and the Sacrificial Altar. But if it is important for one studying the intricacies of trees not to lose sight of the forest, how much more so should one analyzing the legal minutiae of the Sanctuary be sure to step back and ponder its fundamental purpose: atonement.

The word for atonement in Hebrew is כפרה, but other words in the Holy Tongue bear this general meaning as well, such as סליחה and מחילה. What then is the unique import and mechanism of expiation represented by the word כפרה?

This week's article examines the disparate derivatives of the root כפר, and delves into a fascinating dispute between Rashi and Ibn Ezra regarding its core meaning, and ultimately what the actual goal of atonement is.




וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ (שמות כה:יז).


And you shall make a cover [כַפֹּרֶת] of pure gold; two cubits and a half shall be its length, and a cubit and a half its breadth (Ex. 25:17).


In this article, we shall we shall try to pinpoint the meaning of the word כּפֹּרֶת, and of its root 'כפר'.


Parashat Teruma delimits and details the structure of the Mishkan and its vessels. Among the vessels of the Tabernacle we find the Ark of the Testimony, and the כַּפּוֹרֶת covering over it. The commentators are divided as to the exact meaning of the word כַּפּוֹרֶת in this context.


In this article, we will deal with the meaning of the word כַּפּוֹרֶת in particular, and the meaning of the root 'כפר' in general, a root bearing various meanings, such as atonement of sins. We will therefore try to understand: Given that there are other words in Leshon Hakodesh that also carry the general meaning atonement, such as סליחה and מחילה; what then is the meaning and unique mechanism of the atonement represented in the word כפרה?



Rashi (loc. cit.) explains that the word כַפֹּרֶת refers to a cover, placed atop the ark, which was otherwise open from above.[1] Ibn Ezra explains likewise. However, while Rashi offers no proof-text to support this assertion, Ibn Ezra, compares it to the word כפרה - atonement - which, he asserts, denotes covering of a sin, similar in meaning to "כסוי" in the verse: Psalms 32:1 - Happy is he whose transgression is forgiven, whose sin is covered [כְּסוּי חֲטָאָה].[2]


The reason Rashi did not cite כפרה as a proof that כפורת means cover may be better understood in light of a different comment of Rashi. Before encountering Esau, Jacob said: Gen. 32:21 - I will appease his anger [אֲכַפְּרָה פָנָיו] with the gift that is going before me, and afterwards I will see his face, perhaps he will favor me; Rashi - “אֲכַפְּרָה פָנָיו - I will neutralize his anger. Similarly: And your treaty with death shall be nullified (וְכֻפַּר) (Isa. 28:18); you shall not be able to rid yourself of it (כַּפְּרָהּ) (Isa. 47:11). And it seems to me that all instances of כפרה concerning sin, transgression or anger are expressions of wiping away and getting rid of. In Aramaic, there are many instances of this in the Talmud; for example: ‘and he wiped (וְכָפַר) his hands’ (Baba Metzia 24a); ‘He wishes to wipe (לִכְפוּרֵי) His hands on this person’ (Gittin 56a). In the language of Scripture as well, the sacred sprinkling basins are called: כְּפוֹרֵי זָהָב (Ezra 1:10), because the priest wipes his hands on them, at the edge of the sprinkling basin.”[3]


In the above citation, Rashi uses three separate words to explain the meaning of the word אכפרה: 1. ביטול 2. העברה 3. קינוח - all denoting erasing and wiping out. However, Rashi adds the qualification that these terms describe the root כפר, only when it appears concerning sin or anger (as in -this verse, which deals with Esau's anger). This effectively excludes the word כפורת, which functions as a cover and has nothing to do with wiping away. This seems to be the reason why Rashi does not see כפורת atop the Ark as a derivative of כפרה (as Ibn Ezra does).


The root כפר first appears in Scripture in the context of Noah's ark, and there, its meaning is decidedly unrelated to erasing or wiping out: Gen. 6:14 - and you shall caulk it [וְכָפַרְתָּ] both inside and outside with pitch [בַּכֹּפֶר].[4]


Here as well, Ibn Ezra comments that the term for caulking, וְכָפַרְתָּ, means covering, which he associates with the כפורת, the cover of the Ark.[5] In so doing, Ibn Ezra reiterates that all derivatives of the root כפר are related to the concept of covering. Rashi, however, does not relate the verb וְכָפַרְתָּ with the Ark’s כפורת, despite their apparently shared derivation from the root כפר.[6]


A number of questions must be asked about Rashi's approach:

A. Why did Rashi refuse to interpret וְכָפַרְתָּ as an expression of covering, as Ibn Ezra interpreted - which ostensibly connects "כפורת" to "כפרה"?

B. Why does Rashi (to Genesis 32:21) give examples from the words of Chazal and from the Aramaic language, even before citing evidence from the Biblical term כְּפוֹרֵי זָהָב (Ezra 1:10), instead of likening the word כפרה to two examples that appear in the Pentateuch itself, namely to כפורת (Exodus 25:17) or to וְכָפַרְתָּ (Genesis 6:14) regarding Noah's Ark, as we mentioned above, which explicitly refer to matters of cover or covering.


Before turning to these questions, we will first examine additional words derived from the root 'כפר', all of which at first glance are related to covering, thus reinforcing our quandary about Rashi, who chose to interpret כפרה as an expression of expunging, not as an expression of covering.


1. כופר / כפירה - heretic / heresy This term appears in Rabbinic literature, and by examining the Sages’ usage of this word, we can derive clues as to its connection to the root כפר. In Mishnat Rabbi Eliezer (Chap. 7, pgs. 135-7), many examples are cited emphasizing God’s loathing of כפיית טובה, ingratitude, and this term (כפיית טובה) is explicitly compared with כפירת טובה, denial of having received a favor, and ultimately denial of God Himself.[7]


This equating of כפירה and כפיה can shed light on the word כפירה, since כפיה has only one meaning in Scripture - covering:[8] Prov. 21:14 - A gift in secret covers [יִכְפֶּה] anger; Metz. Tzion - "covering, and in the words of the Sages [we find this as well], that [at Sinai] God 'covered them [כפה עליהם] with the mountain like a barrel' (Shabbat 88a)."[9] Therefore, we may explain that those who deny God's existence are termed כופרים because they "cover their eyes" from seeing God's goodness, and indeed His very existence.[10]


2. כְּפָר - a village: The Sages expound the word כְּפָר as referring to כופרים: Eiruvin 21b - “What is the meaning of the verse, Come, my beloved, let us go out to the field, let us lodge in the villages (Song 7:12) … do not read this as villages [כפרים], but rather as כופרים deniers - Witness how all the goodness You have bestowed upon them has been repaid with aught but ingratitude [כפרו בך]![11]


3. כְּפִיר - a lion cub: Similarly, the Sages expound on the word כְּפִיר as though it stems from the word כופר: Avot D’Rabbi Natan 43 - “There are seven names for a lion… כפיר, because it is כופר its father and mother.”[12] In the above two interpretations as well – in which כְּפָר and כְּפִיר are both interpreted as כפירה, we may explain it along the lines of covering and hiding, in line with our explanation of Mishnat Rabbi Eliezer above. The self-sufficient villager feels like he is a master over his own property and affairs, and is loath to admit that what he has is all thanks to God's beneficence.[13] So too, when a lion cub feels itself already grown and independent, he “covers his eyes” to all the good his parents have done for him.


Having found in all the above words that the root 'כפר' is interpreted as covering, we must return to our above questions. A) Why did Rashi (to Gen. 32:21, see above) write that "all instances of כפרה concerning sin, transgression and anger are expressions of wiping away and getting rid of." Why did he explain differently from Ibn Ezra's interpretation, who explained that the core meaning of the root כפר, in all its derivatives, is covering? B) Why did Rashi (loc. cit.) bring Aramaic examples and from the Talmud, even before citing the Biblical source, the verse

כְּפוֹרֵי זָהָב (Ezra 1:10)?


C) An additional question on Rashi: In a separate instance in which the word אכפרה appears, Rashi explains the word differently: Ex. 32:30 - And now I will go up to the Lord; perhaps I will אֲכַפְּרָה for your sin; Rashi - “אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם - [This means] I will place a כופר, a wiping away, and an obstruction opposite your sin to separate you from your sin.”[14]

Rashi here adds the terms obstruction and separation to the original definition of wiping away, but these ideas seem irreconcilable. Wiping away (קינוח) means erasing the sin entirely,[15] whereas obstruction and separation indicate at most a barrier, i.e., a covering for the sin,[16] akin to Ibn Ezra's approach![17]


We can explain that the foundation of Rashi's approach is built upon what it means to atone for sins. Even though we have already brought sources that כפרת עוונות means covering sins, are we then to conclude that "Yom Kippur" [יום] הכיפורים means "the day of the coverings (of sin)?" But the verses say: I, only I, am He Who wipes away your willful sins for My sake, and I shall not recall your sins (Isa. 43:25), and later: I have wiped away your willful sins like a thick mist, and your transgressions like a cloud (Isa. 44:22).[18] These sources clearly refer to the wiping away of sin, not just to the covering over of sin! How can we reconcile these seemingly contradictory ideas?


The goal of every would-be penitent is not that his sins be covered up, but that they be obliterated, as if they had never been committed in the first place. There may be sins that cannot be done away with entirely in his lifetime, due to their severity or other conditions (as listed by Rambam in the Laws of Repentance[19]). Nonetheless, it is important for the penitent - and indeed all of us - to know that complete obliteration of sin is always possible (even if such expiation can sometimes be reached only after death).


In light of the above, we now understand why Rashi chose to interpret 'כפר' in the sense of wiping away, and not in the sense of covering (despite that seemingly, the simple meaning of root 'כפר' is indeed covering). This approach teaches us that there is also the possibility of wiping away and erasing offenses completely, and not merely "covering" them.[20]


As for the evidence that Rashi cites regarding the meaning of 'כפר' from the Aramaic language and from the words of the Sages,[21] even before he mentions its appearance as "כְּפוֹרֵי זָהָב" in the Bible itself[22] - the reason is clear. The meaning of the term "כְּפוֹרֵי זָהָב" itself would be unknown to us from the Bible alone, if not for the words of the Sages!


However, in the words, "Perhaps I shall atone (אכפרה) for your sins," Moshe Rabbeinu alludes (according to Rashi) to both meanings of the root 'כפר': A. covering / partition. B. wiping / removal. After the sin of the Golden Calf, the most grievous sin in our history, [23] there was a need to beg God first and foremost for atonement of any kind, even if only as a cover or partition. That is, "maybe" indeed God would atone at first only through "hiding the sin," and only after many prayers and intercessions would we be awarded the degree of wiping away / complete removal.[24]


May we all merit to completely repent our iniquities, and to achieve ultimate atonement of our sins through the service of the High Priest before the Ark and its כפורת. Amen.


[1]רש"י שמות כה:יז - כפרת - כסוי על הארון שהיה פתוח מלמעלה, ומניחו עליו כמין דף. [2] אב"ע שמות כה:יז (הפירוש הקצר) - הפירוש ידענוה מטעמו ומגזרתו: וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן (ויקרא ד:כו), כטעם: אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה (תה' לב:א). [3]בר' לב:כא - אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי; רש"י - אכפרה פניו - אבטל רוגזו וכן: וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת (ישע' כח:יח), לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ (שם מז:יא). ונראה בעיני שכל כפרה שאצל עון וחטא ואצל פנים, כולן לשון קנוח והעברה הן. ולשון ארמי הוא הרבה בתלמוד: וכפר ידיה (ב"מ כד.), בעי לכפורי ידיה בההוא גברא (גיטין נו.),וגם בלשון המקרא נקראים המזרקים של קדש: כפורי זהב (עזרא א:י), על שם שהכהן מקנח ידיו בהן בשפת המזרק. [4]בר' ו:יד - וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. [5]אב"ע - וְכָפַרְתָּ - ל' מכסה. ובעבור זה נקרא הכֹּפֶר כֹּפֶר, מגזרת כַפֹּרֶת. וגם: וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן (ויק' ד:כו). יצוין שבמקור, דברי אבן עזרא אינם מנוקדים, ולכאורה ניתן היה לקרוא "מגזרת [ו]כָפַרְתָּ" במקום "מגזרת כַּפֹּרֶת". אך ראיה לדברינו יש מתוך גירסא אחרת באבן עזרא: וכפרת אותה. י"א שהיא מגזרת כפרת, והטעם מכסה משיחה. כאן בוודאי שאין הכוונה ל"כָפַרְתָּ", שאין מלה מתפרשת מעצמה. אלא ש"כָפַרְתָּ" נגזרת מן "כפורת", היינו כיסוי, כפי שפירש אבן עזרא אצל "כפורת". [6] ופירש רש"י (כאן ובתלמוד) רק שהפועל "וכפרת" מציין מרוח זפת: רש"י בראשית ו:יד - מפני חוזק המים זפתה מבית ומבחוץ. רש"י זבחים קיג: - זפותה היא מבית ומבחוץ, כדכתיב: וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ וגו' (בר' ו). [7] משנת רבי אליעזר (פרשה ז עמ' 135-137) - לא נטרד אדם הראשון מגן עדן אלא על כפיית טובה, שנאמר: ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי... מפני מה ענש הכתוב ביותר לכפוייטובה? מפני שהוא כעניין כפירה בהקב"ה. אף הכופר בהקב"ה כופרטוב הוא. האדם הזה הוא כופה טובתו של חבירו, למחר הוא כופה טובתו של קונו (השוה גם ע"ז ה.-ה:). [8] אמנם בלשון חז"ל מצינו הוראות אחרות לכפייה כגון לקשור (רש"י שבת קנד:), להכריח (עירוב' ק:, ומכאן בארמית "איכפת ליה"), להפוך (תפארת יש', כללי שמח', ד"ה ט. וראה חברותא, סנהד' כ. לקשר הלשוני) - אולם כולן בהשאלה מענין כיסוי - הדומה לכיבוש והכנעה. [9] משלי כא:יד - מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף; מצ"צ - יכפה - ענין כסוי, ובדרז"ל: כפה עליהם הר כגיגית (שבת פח.). [10] וראה יערות דבש לר"י אייבשיץ (חלק א', דרוש טו), שהרחיב בענין הקשר המהותי שבין כפיית טובה לכפירה. וראה הערה להלן בענין "כפירת" האריה המכונה "כפיר", וכן של העיירה המכונה "כפר". [במאמר מוסגר נעיר שהגם ש"כפירה" מורה על דעות פסולות, ו"כיסוי" הוא בדרך כלל חיפוי מוחשי - ולא רעיון מופשט, מצינו "כיסוי" גם ברובד ציורי לגבי "גניבת דעת", כמפורש במקרא (בטענת לבן ליעקב): "ותגנב את לבבי" (בר' לא:כו), שתרגם (מיוחס) יונתן: "וגנבת דעתי"; ואונקלוס תרגם: "וכסיתא מני", והוא כיסוי דימויי של האמת. כך גם כפירה היא ביטוי לכיסוי האמת]. [11] עירובין כא: - מאי דכתיב: לכה דודי נצא השדה נָלִינָה בַּכְּפָרִים (שה"ש ז:יב)... אל תקרי בכפרים, אלא בכופרים - בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך. [12] שופטים יד:ה - כְּפִיר אֲרָיוֹת; אבות דרבי נתן (נוסחא ב) פרק מג - ז' שמות נקרא אריה. אריה. ארי. כפיר. לביא. ליש. שחל. שחץ. אריה, בנערותו. ארי, בזקנותו. כפיר, שהוא כופר באביו ובאמו. והשוה גם: מדרש תהלים (בובר) קד:יז [קד, כא]; ילקוט שמעוני, משלי תתקנט:כ. [13] מדוע דווקא בני "כפר" כופרים? בגמרא שם מובאות שתי דרשות: "נצא השדה", אלו תלמידי חכמים שעוסקים בתורה מתוך הדחק. "נלינה בכפרים", אלו אותם שהושפעו טובה וכפרו בה'. אמנם ממפרשי המקרא משמע שאף "אנשי השדה" כפרו, כגון: נצי"ב (שה"ש ז:יב) - בכפרים - היינו בשדה הרחק משאונה של עיר. וכן משמע מפירוש הגר"א, שהביא דרשת חז"ל על "ת"ח שעוסקים בתורה מתוך הדחק" בכותרת "נלינה בכפרים" (ועל "נצא השדה" הביא פירוש אחר), ומשמע שהשוו "שדה" ל"כפרים". ופירש בעל ספר "תאיר נרי" (הגאון ר' משה סובול, יפו תשי"ט, עמ' כג) שידוע שבני הכפרים הגוים היו יוצאים בלילות לאחר מלאכתם להשתכר ולעסוק בתפלוּת. בניגוד לאחינו בני ישראל שישבו באותם הכפרים ועמלו באותם השדות, שלאחר מלאכתם הלכו לבתי מדרשות על מנת לעסוק בתורה (ע"כ תורף דבריו). ויש להוסיף שבני הכפרים משתי הקבוצות "כפרו" - העכו"ם בטובה שהושפע עליהם, וישראל הקדושים כפרו בדרכי האמורי, ופנו לדרכי הקדושה. [14] שמות לב:ל - אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם; רש"י - אכפרה בעד חטאתכם - אשים כופר וקנוח וסתימה לנגד חטאתכם, להבדיל ביניכם ובין החטא. [15] שרש 'קנח' אינו מופיע במקרא כלל, ומשמעותו בלשון משנה היא תמיד ניגוב, ניקוי והסרה (ראה רמב"ם פהמ"ש ברכ' ח:ג, שבת כא:ב, יומא ב:ג). ובהשאלה נקראת מנה האחרונה "קנוח סעודה" משום שהוא משאיר טעם חדש תחת טעם המנה העיקרית). ברם, פעולת הקינוח אכן דומה לפעולת המריחה, ומצינו גזירה שלא יקנח את הרטיה בשבת "שמא ימרח" (ראה רמב"ם, יד החזקה כא:כז). ולפי זה, שמא יפרש רש"י גם "וכפרת אותו" אצל תיבת נח כלשון קינוח כיון שגם במריחת זפת חייבים לנגב את העודף בכדי ליישר ולייפות את המשטח. [16] עיקר המושג "כיסוי החטא" טעון ביאור, היתכן להסתיר דבר מלפניו חלילה? ולאיזה מטרה? והרי אומר החכם: מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ (משלי כח:יג)! ואמר בני נ"י, שעל כן מדייק רש"י לומר "להבדיל ביניכם ובין החטא" - הפרשת והרחקת החוטא מהחטא, ולא כיסוי החטא מאתו יתברך. אופן נוסף להבנת המושג "כיסוי החטא" מצאנו ברש"י בתהלים (לב:א): אשרי נשוי פשע - שהקב"ה נושא פשע ומכסה חטאיו. פירוש, הקב"ה בעצמו "מסתיר" את החטא ומתעלם ממנו (כל עוד מופרש ממנו בעל התשובה בעצמו). [17] הסיבה שרש"י הוכרח לפרש "כפרה" כאן גם מלשון הבדלה וסתימה היא משום שהוא מפרש את המלה "בעד" בכל מקום במשמעות כנגד (עי' רש"י בר' כ:יח, שופ' ג:כב, ש"א א:ו, איוב ב:ד), ואם יפרש רש"י את המלה "אכפרה" האמורה בפסוק זה כדרכו בכל מקום (קינוח), יהיה פירוש הפסוק "אקנח כנגד חטאתכם", וזה לא ייתכן, ולכן הוסיף ופירש שלשון "אכפרה" כאן נושאת גם משמעות כיסוי. [18] ישע' מג:כה - אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר; ישע' מד:כב - מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ. [19] ראה למשל שם פ"א ה"ד. [20] ובכך מתיישבת השאלה הראשונה ששאלנו על רש"י: מדוע רש"י פירש שמשמעו של שרש 'כפר' הוא קינוח והעברה, ולא כאבן עזרא, שפירשו מלשון כיסוי, כשהראיות לשרש 'כפר' מהחומש בעצמו ("וכפרת אותו בכופר"; "ועשית כפורת"), משמען לכאורה אכן כיסוי, כשיטת אבן עזרא. [21] היינו: רש"י בר' לב:כא - ונראה בעיני שכל כפרה שאצל עון וחטא ואצל פנים כולן לשון קנוח והעברה הן, ולשון ארמי הוא הרבה בתלמוד: וכפר ידיה (ב"מ כד.), בעי לכפורי ידיה בההוא גברא (גיטין נו.), וגם בלשון המקרא נקראים המזרקים של קדש: כפורי זהב (עזרא א:י), על שם שהכהן מקנח ידיו בהן בשפת המזרק. עוד בשיטת רש"י, השוה את פירושו לפסוקים הבאים: ישע' כח:יח, מז:יא, יחז' מג:כ, איוב א:י, דה"א כח:יז. [22] שהרי לא הביא רש"י בפ' וישלח ראיה לדבריו אלא מלשון ארמית, והדגיש שפירושו למלה בתנ"ך הוא "רק" הנראה בעיניו: רש"י בר' לב:כא - ונראה בעיני שכל כפרה שאצל עון וחטא ואצל פנים, כולן לשון קנוח והעברה הן. [23] תולדות יצחק (שמות לב:א), אלשיך (דברים ט:כה). [24] ובכך תתיישב השאלה השלישית ששאלנו על רש"י: במקום אחר הוסיף רש"י למשמעות קינוח גם את משמעות כיסוי (כפירוש אבן עזרא), מדוע?







44 views0 comments

Recent Posts

See All

©2020 by Biblical Hebrew Etymology. created by Yosef Chaim Kahn 0548456486